- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"פ 10755-10-14 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' נאמן צדק
|
ת"פ בית משפט השלום טבריה |
10755-10-14
21.7.2015 |
|
בפני השופט: דורון פורת - סגן נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה: פרקליטות מחוז צפון- פלילי |
הנאשם: ראובן נאמן צדק עו"ד שלמה אלכביר |
| גזר דין | |
ללא הרשעה
1.הנאשם הודה אך לא הורשע בעבירה של תקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").
עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי ביום 11.2.14 נהג הנאשם ברכב סמוך לצומת גולני. השוטר שהיה במקום, הבחין בנאשם כשהוא אוחז בידו בטלפון סלולארי ומשתמש בו. השוטר הורה לנאשם לעצור בצד הדרך. במהלך כתיבת הדו"ח, הנאשם גידף את השוטר ותקף אותו בכך שדחף אותו.
2.ב"כ המאשימה עתר להרשעת הנאשם וטען כי אין מקום לאי הרשעתו. לטענתו העבירה המיוחסת לנאשם אינה מסוג העבירות שבהן ניתן הימנעות מהרשעה. נסיבות ביצוע העבירות הינן חמורות.
3.ב"כ המאשימה הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם מבטא חוויה קורבנית ואינו מביע כל נזקקות טיפולית. לטענתו אף אם אין לנאשם עבר פלילי יש להורות על הרשעתו בדין, זאת לאור עברו התעבורתי העשיר.
4.המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
5.הסנגור עתר לאי הרשעה הנאשם בהתחשב באופיו הנורמטיבי של הנאשם. הסנגור הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע לאופיו הנורמטיבי של הנאשם. שירות המבחן המליץ על אי הרשעת הנאשם. הרשעת הנאשם יש בה כדי לפגוע בו פגיעה קשה ובין היתר גם בפרנסתו בהיותו מנהל האחראי על 23 עובדים, מי שמנהל קשרי מסחר עם ספקים ומוסדות ממשלתים.
דיון:
6.הכלל הוא, כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו, אי ההרשעה היא החריג לכלל. בית המשפט לא ישתמש בסמכות יוצאת דופן זו, אלא בנסיבות נדירות ביותר, כאשר יש בעצם ההרשעה משום תגובה חריפה באורח קיצוני למעשה העבירה מחד גיסא, ובנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא להעמדה במבחן. (ראה, י. קדמי בספרו "על סדר הדין בפלילים", חלק ב' (א) 938) .
7.בהתאם לפסיקה הימנעות מהרשעה או ביטול הרשעה יעשו בהצטבר שני גורמים וזאת כדבריה של כב' השופטת דורנר בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י, פ"ד נב(3) 337 (להלן:"הלכת תמר כתב"):
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
