ת"פ 10512-02-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' עלי(עציר)

עניינה של החלטה זו בקביעת הממונה על עבודות השרות, כי לא נמצא מקום להשמה בעבודות שרות, עבור הנאשם.

רקע

הנאשם, כבן 24, הודה והורשע בעבירה של הסעת שוהים שלא כדין, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. על פי עובדות כתב האישום הסיע הנאשם ברכבו 7 שוהים שלא כדין.

בין הצדדים לא גובש הסדר לעניין העונש, ונתבקש תסקיר. מן התסקיר שהוגש עולה כי הנאשם עומד לראשונה בחייו לדין, מתקשה לראות את השלכות התנהגותו ולא היה ער לתוצאות מעשיו, בין השאר בשל גילו הצעיר. ההתרשמות היא כי בבסיסו ערכים נורמטיביים ורצון לניהול אורח חיים תקין. ההליך הועיל לחדד עבורו את גבולות המותר והאסור ומהווה גורם מרתיע המפחית מהסיכוי להישנות העבירה. לאור זאת, לאור חרטתו ולנוכח החשש כי מאסר יחשוף אותו לערכים שוליים, ההמלצה היא להימנע מהטלת מאסר או לחילופין, להטיל מאסר קצר בעבודות שרות.

בעקבות האמור בתסקיר, עתר הנאשם למתן חוות דעת הממונה על עבודות השרות.

בחוות דעת מיום 27.8.14 קבע הממונה כי לא נמצא מקום להשמה עבור הנאשם, למרות שהוא נמצא כשיר מבחינה בריאותית. הטעם לאי מציאת ההשמה נעוץ בכך שהנאשם ריצה תקופת ענישה בעבודות שרות במסגרת תיק קודם (סיים לפני כחודשיים) ותפקודו היה לקוי. נכתב כי "חוות דעת מפקח האזור אודותיו היתה שלילית מאד, הנ"ל הרבה להיעדר ממקום העבודה, לדבריו התקשה מאד להגיע למקום העבודה". לאור אלה, כתב הממונה כי אין באפשרותו להמליץ על השמתו של המועמד למסגרת זו של עבודות שירות.

ב"כ התביעה טענה כי המלצת שרות המבחן אינה מקובלת עליה וכי לנוכח חוות דעת הממונה וחומרת העבירות יש לגזור את דינו של הנאשם למאסר בפועל.

ב"כ הנאשם עתר למתן חוות דעת נוספת מטעם הממונה וכן לעריכת תסקיר משלים שיציע ענישה בשים לב לחוות דעת הממונה. נטען כי מעמדה של חוות הדעת הוא כשל המלצה בלבד, ועל כן לא היה מקום לשלילה מוחלטת של האפשרות להשמה. עוד נטען כי בעת הריצוי בתיק הקודם היה הנאשם נתון בתנאים מגבילים והם שהקשו על תפקודו.