ת"פ 10232-07-16 מדינת ישראל נ' רך ואח'

1.ע"פ כתב האישום, מואשמים הנאשמים בכך, שבתאריך 19.4.15 הגיעו שוטרים לביתו של מחמוד רך, קרוב משפחה של הנאשמים, לצורך ביצוע צו חיפוש. השוטרים ביצעו חיפוש בהסכמת מחמוד ויצאו לחצר הבית כשהם מלווים ע"י הנאשם 2.

בשלב זה, היו השוטרים שניר הרוש ואדיר זכריה בחוץ תוך שהם מאבטחים את שער הכניסה למניעת כניסת בלתי מורשים במהלך צו החיפוש.

הנאשם 1, שהגיע למקום דרש להיכנס למתחם ומשסירבו השוטרים להתיר לו להיכנס, דחף הנאשם את השוטר הרוש והפילו לארץ. כאשר השוטר ניסה להדוף את הנאשם 1, הנאשם 2 חסם את דרכו ומנע ממנו להגיע לנאשם 1, ובהמשך, תקף אותו הנאשם 1 בכך שבעט ברגלו.

שוטרים שהיו במקום הודיעו לנאשם 2 שהינו עצור וניסו לאזקו, אך הוא השתולל והתנגד למעצרו. בסופו של דבר השתלטו עליו השוטרים ואזקו אותו.

הנאשם 1 ברח מהמקום, כאשר השוטר זכריה רודף אחריו ואז הנאשם 1 דחף אותו והשוטר נפל ונגרמו לו חבלות.

הוראות החיקוק על פיהן הואשמו הינן: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

2.ב"כ הנאשמים, בשלב ההקראה טען שלא מצא אישור שפיטה, אינו יודע מה היו תוצאות החקירה במח"ש, והמדובר באפליה בלתי סבירה וטען להגנה מן הצדק בנסיבות אלה. לטענתו, האירוע התרחש לאחר שהסתיים החיפוש, ועל כן ,לא היה סמכות לשוטרים למנוע מהנאשמים כניסה לחצר ולבית.

3.בתגובה לטענת ב"כ הנאשמים, נאמר, שהעתק חומר החקירה הועבר למח"ש אך לא הוגשה כל תלונה למח"ש ע"י מי מהנאשמים וגם פנייה אליהם, לצורך הגשת תלונה, לא נענתה ע"י הנאשמים. תיק מח"ש נגנז בגין "זניחת תלונה". כן טען שבהעדר תלונה וגניזת התיק, אין צורך באישור שפיטה.

4.עיינתי בבקשה ובתגובת הצדדים ואני דוחה, בשלב זה, את טענת ההגנה מן הצדק.

יודגש כי הנאשמים כלל לא הגישו ערר על החלטת מח"ש ומכל מקום ראוי שכל טענות הצדדים יתבררו במסגרת ניהול התיק לגופו, תוך שמיעת ראיות גם לענין הגנה מן הצדק, והחלטה תינתן בסוף שמיעת הראיות, גם לטענת "הגנה מן הצדק".

5.אין מקום בנסיבות האמורות לביטול כתב האישום.