ת"פ 10130-09-13 מדינת ישראל נ' א. (עציר)

אישום ומענה

1. ביתו של י.ב. (להלן: "המתלונן") בקריית גת, עלה בלהבות בתאריך 27.8.13 בסמוך לשעת חצות. אין עד שראה איך ארע הדבר, אין עד שהבחין במשלח האש, ואין ראיות פורנזיות הקושרות את הנאשם באופן ישיר לאירוע. אולם, המדובר בתיק המבוסס בעיקרו על הודיית הנאשם בפני קרוביו מיד לאחר מעשה, בשילוב ראיות נסיבתיות. יש לבחון אם, על יסוד ראיות אלו, מתחייבת המסקנה כי הנאשם הצית את הבית.

2. כתב האישום מייחס לנאשם עבירת הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז– 1977 (להלן: "החוק"). על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 27.8.13 בשעות הערב השתתפו הנאשם, המתלונן ועמם בני משפחה נוספים, באירוע משפחתי באולמי "אפיריון" באזור התעשייה בקריית גת. במהלך האירוע, שתה הנאשם משקאות אלכוהוליים ובסמוך לשעה 23:00 החל לקלל את המתלונן בפני קרובי משפחתו, משום שחשד בו כי גנב את הכסף של אביו. בהמשך לכך, אמר הנאשם כי הוא "יכנס" במתלונן וישרוף לו את הבית.

3. עוד נטען בכתב האישום כי, בהמשך לדברים אלה, עזב הנאשם את האולם, הגיע אל ביתו של המתלונן, ניגש אל חלון חדר השינה ומשם הצית את הבית באש באופן שאינו ידוע למאשימה. צוות הכיבוי שהוזעק למקום החל בפעולות הכיבוי עד שהאש שככה לאחר כשעה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם חדר השינה בבית נשרף כליל, גג הבית קרס ונגרמו נזקי פיח רבים ביתר חלקי הבית.

4. במענה לכתב האישום כפר הנאשם בכל הנוגע למעשה ההצתה, לרבות האמור בסעיף 4 סיפא בכתב האישום, לפיו איים כי ישרוף למתלונן את הבית. לצד זה, הודה הנאשם באמצעות בא כוחו כי נכח באירוע באולם ושתה אלכוהול. כן ציין הסנגור, כי לפי עדי ראיה היה הנאשם שיכור כלוט. הנאשם בתשובתו הודה בקיומו של ויכוח באולם, אך הכחיש קיומו של איום.

    

   הראיות ועמדות הצדדים

5. כאמור, אין חולק כי בתאריך 27.8.13 נכח הנאשם באירוע משפחתי - בר המצווה של בן דודו באולמי "אפריון" בקריית גת, אירוע בו נכחו המתלונן ובני משפחה נוספים, אשר חלקם משמשים כעדי תביעה בתיק. אין חולק גם, כי במהלך האירוע הנאשם שתה משקאות אלכוהוליים ועל פי מרבית העדויות היה שרוי בגילופין. עוד מוסכם על הכול, כי הנאשם הורד במדרגות מהאולם לרחוב, בעזרת בן משפחה, ועזב את האולם בגפו. באשר להמשך השתלשלות העניינים, היום (לאחר סיום פרשת ההגנה) אין עוד מחלוקת, כי בהמשך הלילה הנאשם נפגש עם שניים מבני משפחתו בקרבת ביתו של הנאשם. אין מחלוקת כי הנאשם אמר להם כי שרף למתלונן את הבית (אם כי במשטרה הכחיש את המפגש).

6. במסגרת פרשת התביעה העידו 9 עדים והוגשו מוצגים בהסכמה שתוכנן יפורט בהמשך. ארבעה מהעדים המרכזיים נמנים על בני משפחת הנאשם אשר נכחו עמו במהלך האירוע: ע.ת 1 – י.ב. שביתו נשרף (המתלונן), ע.ת 6 – אורי אלון, דודו של הנאשם, ע.ת 5 – ציון אלון, דודו של הנאשם וע.ת 7 – אבירם אלון, בן דודו של הנאשם ובנו של ציון אלון. בנוסף העידו שלושה חוקרים ושוטר ממשטרת קריית גת: ע.ת 2 – אבי אמזלג, ע.ת4 –יגאל ראובני, ע.ת 13 – נחום מליחי וע.ת 3 – ירון דיין, שוטר סיור בתחנה. כן העיד ע.ת 8 – גבי אזולאי, חוקר שריפות.

7. במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם לבדו.

8. במסגרת סיכומיו, טען התובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע מעשה ההצתה. המאשימה תומכת יתדותיה על הודעותיהם של בני משפחת הנאשם במשטרה אשר בגרסתם הציגו את הרקע לאירוע באולמי "אפיריון" ובעיקר את דבריו של הנאשם בפני שניים מהם, שנאמרו לאחר אירוע ההצתה, כאשר עצם האמירה אושרה על ידי הנאשם במסגרת חקירתו הנגדית בבית המשפט. כן טען התובע כי בנסיבות העניין נתקיימו התנאים להעדפת אמרות עדים אלה במשטרה על פני עדותם בבית המשפט, שהייתה יותר מסויגת. נטען כי מכלול הראיות מחייב הרשעה.