ת"מ 7092-09-12 יעקובאי נ' מעיינות אתא בע"מ

א.בפניי הודעתה של המבקשת נכסי ירלנא ושות' בע"מ (להלן: "המבקשת") מיום 3.2.15 על דבר קיומה של תביעה אזרחית, קודם לפרסום הסכם הפשרה, וכן הודעה "למען הזהירות בלבד" על יציאתה של המבקשת מקבוצת התובעים המיוצגים בתובענה הייצוגית.

ב.אלה תמצית הנסיבות הצריכות לעניין:

ביום 3.9.12 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית. בתובענה ובבקשת האישור נטען, כי המשיבה גובה מתושבי קרית אתא תוספת על היטל הביוב ואגרת הנחת הצנרת (להלן : "היטלי הפיתוח") וגובה מע"מ מעבר לתעריפים הקבועים בחוק עזר קרית אתא (ביוב), תשל"ה – 1975, ובחוק עזר קרית אתא (אספקת מים), התשמ"ב- 1981, וכן אגרת חיבור למפעל המים שלא כדין.

ג.ביום 6.11.12 מסרה המשיבה הודעת חדילה חלקית בה נטען, שעוד טרם הגשת התובענה חדלה היא מלגבות אגרת חיבור, בתוספת מע"מ, מצרכנים פרטיים, והיא ממשיכה לגבות תוספת מע"מ אך ורק מצרכנים שהם עוסקים מורשים שביכולתם לקזז את מס התשומות.

ד.במהלך הדיון בבקשת האישור, הומצאה ביום 22.8.13 עמדתה של רשות המים לפיה על תאגיד המים לפעול ללא אבחנה בין צרכנים פרטיים לצרכנים עסקיים. מאחר ויש צורך לאתר את תחשיב תעריפי חוקי העזר של עיריית קרית אתא כדי לקבוע כמה מע"מ, אם בכלל, רשאי התאגיד להוסיף על תעריפים אלה, הציעה רשות המים כי תומצא חוות דעת כלכלית שתאבחן את מאפייני הפעילות של העירייה בעת הכנת תחשיבי חוקי העזר על מנת לברר את סוגיית המע"מ, והאם כלול הוא בתעריפים.

ה.בתאריך 19.3.14 הומצאה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, מר ראובן פרדס, אשר קבע כי קיימת הסתברות של 80% לפיה תעריפי ההיטלים של רשויות מקומיות שנקבעו בשנים בהן נקבעו תעריפי ההיטלים של עיריית קריית אתא כוללים מע"מ, אם כי קיימת גם הסתברות של 20% שהתעריפים שנקבעו באותן שנים אינם כוללים מע"מ. לא ניתן לקבוע האם התעריפים של עיריית קריית אתא מצויים בקבוצת ה-80% (דהיינו, שנכלל בהם מע"מ), או בקבוצת ה-20% שאז לא כלול בהם מע"מ.

ו.נוכח כל האמור לעיל ובהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמות בדבר סיום התיק בהסדר פשרה, לרבות בקשר לאופן שבו תנהג המשיבה בעתיד בסוגיה זו.

ביום 10.8.14 הגישו הצדדים לבית משפט זה הודעה על הסכם פשרה ובקשה למתן הוראות על פיו. בית המשפט הורה על פרסום מודעות כנדרש בעניין הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה, וכן הורה על המצאתה לב"כ היועץ המשפטי לממשלה, ומטעמו אכן נתקבלה עמדה הכוללת הערות שונות. הצדדים נתבקשו על ידי בית המשפט לברר אפשרות של הגשת הסכם פשרה מתוקן ולמטרה זו ביקשו ב"כ שני הצדדים הארכות מועד על מנת לבחון הגשת הסכם פשרה מתוקן בשים לב להערות ב"כ יועץ המשפטי לממשלה, ובית המשפט העמיד את הארכות המועד לרשות הצדדים.

ז.בתאריך 3.2.15 הגישה המבקשת את הודעתה בדבר קיום תביעה אזרחית קודם לפרסום הסכם הפשרה, וכן הודעה "למען הזהירות בלבד" בדבר יציאתה מקבוצת התובעים המיוצגים.