ת"מ 61913-03-16 ע.מ.ת. - ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' מינהלת בר-לב בע"מ

זו תובענה מינהלית ע"ס 2,750,000 ₪ שהוגשה על ידי התובעת לאחר שלא זכתה במכרז 1/14 שפרסמה הנתבעת לביצוע עבודות פיתוח, עפר וסלילה בפארק תעשיות בר-לב בדצמבר 2013.

רקע

1.בדצמבר 2013 פורסם המכרז האמור, והוגשו בו 14 הצעות. הצעת התובעת עמדה על סך 5,897,444 ₪. הצעת אחים בן רחמים (צפון) בע"מ עמדה על סך 5,900,000 ₪, 2,556 ₪ יותר מהצעת התובעת. בתנאי המכרז נקבע כי "הזוכה במכרז יהיה המציע אשר המחיר המוצע על ידו לביצוע העבודות יהיה המחיר הנמוך ביותר, אלא אם תמצא ועדת המכרזים כי קיימת סיבה עניינית או משפטית המצדיקה לחרוג מכלל זה".

2.ועדת המכרזים בחנה את טיבן ויכולתן של שתי החברות לבצע את העבודה מושא המכרז, ומצאה ששתיהן ראויות ומסוגלות לכך. למרות שהצעת התובעת היתה הזולה ביותר, בחרה ועדת המכרזים בהצעת אחים בן רחמים. זאת, כפי שנימקה:

"היועמ"ש חיווה דעתו בעל פה כי במצב דברים זה ,כאשר קיים פער מזערי בין ההצעות הזולות רשאית ועדת המכרזים לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים בבואה לקבוע את ההצעה הזוכה.... חברת אחים בן רחמים ביצעה בעבר עבודות עבור מנהלת בר-לב... היועץ המשפט, עו"ד קובי קורין, הבהיר כי גם שאלת הנסיון הקודם של מי מהמציעים רלוונטית לצורך קבלת ההחלטה, גם אם לכאורה יש בה כדי ליצור אי שוויון לעומת קבלן שאין לגביו נסיון קודם למנהלת. לפיכך מחליטה ועדת המכרזים כי יש מקום לתת משקל עודף ("שובר שוויון") לנסיון הטוב שיש למנהלת עם חברה זו במגוון עבודות בתחומים דומים ולקבוע את חברת אחים בן רחמים צפון בע"מ כחברה הזוכה במכרז".

3.ביום 6.2.14 פנתה התובעת לבית המשפט המחוזי בחיפה בהמרצת פתיחה ובקשה למתן צו מניעה זמני (ה"פ (חיפה) 12921-02-14 ע.מ.ת. ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' מנהלת בר-לב בע"מ) וטענה שטעתה ועדת המכרזים בבחירת הצעת בן רחמים על אף היותה יקרה מהצעת התובעת. בתגובה לבקשת צו המניעה הזמני, ביססה הנתבעת את החלטתה לבחור בהצעה שאינה הזולה ביותר על ההלכה שזכתה לכינוי "כלל מקבילית הכוחות". ביום 10.2.14 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת התובעת לצו מניעה זמני, וקבעה שמשנבדקו ההצעות ונמצא שהפער בין ההצעות קטן ואף זניח, היתה ועדת המכרזים רשאית לבחור באחים בן רחמים על יסוד נסיונה החיובי הקודם עמה, אף אם הדבר לא צוין במפורש במסמכי המכרז.

4.התובעת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר"ע 1115/14 ע.מ.ת. ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' מנהלת בר-לב בע"מ) וביום 12.3.14 נדחתה הבקשה לרשות ערעור, ונקבע בין היתר:

"לשון תנאי המכרז אינה תומכת בהכרח בטענת המבקשת כי הוועדה הייתה צריכה לבחור בהצעה הזולה ביותר. בסעיף 15(ד) לתנאי המכרז נקבע כלהלן:

"הזוכה במכרז יהיה המציע אשר המחיר המוצע על ידו לביצוע העבודות יהיה המחיר הנמוך ביותר, אלא אם תמצא ועדת המכרזים כי קיימת סיבה עניינית או משפטית המצדיקה לחרוג מכלל זה".

בהינתן הפער הזניח של כמחצית האלפית בין הצעת המבקשת להצעתה של המשיבה 2, דומה כי המשיבה 1 הייתה רשאית להעדיף את הצעתה של האחרונה, על פי כלל מקבילית הכוחות, כמשמעותו בדיני המכרזים:

"אפשר לדמות את מלאכת הבחינה והבדיקה על-ידי הרשות הציבורית בהפעילה את שיקול-דעתה כאל הפעלת מקבילית כוחות. ככל שיגדל ההפרש במחיר המוצע בין המתמודדים, כן יגברו כוחה ומשקלה של ההצעה הזולה, וככל שיקטן ההפרש בין ההצעות, כן יגבר משקלם של ההיבטים האחרים, ולענייננו, רמת הביצוע ומיומנותם של המציעים מבחינה זו" (בג"ץ 112/81 זילבר ובניו - קבלני בנין ופתוח בע"מ נ' עיריית באר-שבע, פ"ד לה(4) 456, 461-460 (1981)).