פללס נ' עיריית חיפה

א.המבקש הגיש כנגד המשיבה תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית.

המבקש מחזיק בנכס בתחום השיפוט של המשיבה ומחוייב בתשלום ארנונה כללית. נטען בבקשת האישור, שבחלק מן הפעמים שילם המבקש את חיובי הארנונה שנדרשה ממנו בפיגור, וכתוצאה מכך נתווספו לסכומי הארנונה ששולמו על ידו, הפרשי הצמדה וריבית.

לטענת המבקש, חישוב ריבית הפיגורים באופן שנעשה על ידי המשיבה אינו כדין בהיותו מבוסס, בין היתר, על חישוב ריבית דריבית.

ב.לטענת המשיבה, שיטת גביית הארנונה על ידה היא כדין ובסמכות. חישוב ריבית הפיגורים נעשה לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, ועולה בקנה אחד עם תכליתו החקיקתית.

ג.בין הצדדים התנהל הליך גישור, ובעקבותיו אף נעשה הסכם גישור. היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו לפיה אין לאשר את הסדר הפשרה כנוסחו, וזאת מטעמים שפורטו בעמדה כפי שהוגשה ביום 19.6.12.

ד.בהמשך לדיון שהתקיים בפני בית המשפט ביום 28.4.13, הודיעו הצדדים, כי עלה בידם להגיע להסדר דיוני לפיו מתקבלת בקשת האישור של המבקש במובן זה שהמבקש עמד בכל התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לעניין אישור התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית, אך זאת מבלי לגרוע מטענות המשיבה לעניין עילת התביעה.

ה.בהודעת הצדדים בדבר הסדר דיוני ובקשה למתן תוקף של החלטה להסדר זה צויין, כי הקבוצה התובעת תכלול את כל ציבור מחזיקי הנכסים, נושאי חיוב בארנונה כללית בתחומי המשיבה אשר נדרשו לשלם ושילמו חובות ארנונה בפיגור בתוספת תשלומי פיגורים על פי חוק וזאת החל מיום 16.8.09 (למעט נישומים שחוב הארנונה שלהם הוסדר במסגרת הסכם פשרה שנערך מול המשיבה).

הוסכם גם, שהשאלה העיקרית המשותפת לחברי הקבוצה התובעת היא שאלת אופן פרשנותו של המונח "תשלומי פיגורים" הקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, ותכליתה הינה בחינת חוקיות שיטת חישוב הריבית הנהוגה בידי רשויות מקומיות רבות, ובכללן המשיבה, שיסודה בחישוב ריבית הפיגורים בשיטת הריבית האפקטיבית (ריבית דריבית) ולא בשיטת הריבית הפשוטה (כטענת המבקש).

להסדר דיוני זה ניתן ביום 5.6.13 תוקף של החלטה על כל חלקיה, ובעקבותיה פורסם כדין דבר אישורה של בקשת האישור.

ו.בהמשך, הגישו הצדדים הודעה בדבר הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בקשה זו פורסמה אף היא כדין וכנדרש.