ת"מ 24591-11-13 חסון נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל

בפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין לאחר שהרשות הגישה הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

1.המבקש הגיש ביום 13.11.13 תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית (להלן - "הבקשה"). עניינה של התובענה בגבייה ביתר שבוצעה על ידי המשיבה "עקב חיוב בריבית פיגורים על תשלומי חובה בשיטה של ריבית דריבית", כאמור בסעיף 3 לבקשה, בניגוד להוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.

בכתבי הטענות עתר המבקש למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי הגבייה אינה כדין וכן להשבת הסכומים אשר נגבו ביתר בשנתיים שקדמו להגשת התובענה. סכום תביעתו האישית של המבקש הועמד על ידו על סך 8 ₪; סכום התובענה הייצוגית הוערך על ידו בסך של 1,000,000 ₪.

2.ביום 8.1.14 הגישה המשיבה הודעת חדילה. בהודעה צוין כי מבלי להודות בטענות המבקש, מודיעה המשיבה כי היא חדלה מהגבייה על פי שיטת החישוב שנטענה בבקשה, וכי הורתה לחברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ לשנות את שיטת החישוב החל מיום 1.1.13.

3.המבקש הודיע לבית המשפט כי הוא מסכים להודעת החדילה ועתר לקבלת גמול ושכר טרחה. בבקשה עתר המבקש לפסיקת גמול בסך של 10,000 ₪, שכר טרחה לבא כוחו בסך של 62,575 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סכום של 12,000 ₪ בגין החזר הוצאות לצורך הכנת חוות דעת חשבונאיות.

המבקש ציין כי המשיבה תיקנה דרכיה אך בעקבות הגשת התובענה וכי בהתאם לחוות דעת רואה החשבון אשר הוגשה על ידו, הכספים אשר נגבו ביתר בשנים 2009 עד 2012 עולים כדי סך של 312,879 ₪. עוד העריך המבקש כי שינוי שיטת החישוב חסכה כ- 3 מיליון ₪ של גביית יתר בשבע השנים הבאות. לטענת המבקש, לתובענה הייצוגית יש אפקט חינוכי והרתעתי; היא בעלת משמעות ציבורית כלל ארצית שכן הוגשו בעקבותיה תובענות דומות; ההליך נוהל ביעילות ובהגינות; מדובר בהליך מורכב אשר הצריך להיעזר בשירותיו של כלכלן, וכן כי המבקש ובא כוחו נטלו על עצמם סיכון להוצאות.

4.המשיבה סבורה כי אין מקום לפסוק למבקש גמול ושכר טרחת בא כוחו. לטענתה, פניה מוקדמת אליה על ידי המבקש או בא כוחו הייתה מייתרת את הגשת התובענה, ועל כן הימנעות מפניה מוקדמת מלמדת כי "תובענה זו הוגשה בחוסר תום לב ומטעמים אינטרסנטיים של השגת רווחים מניהול התביעה עצמה ותו לו!" (סעיף 4 לתשובתה לבקשה לפסיקת גמול). מוסיפה המשיבה וטוענת כי בא כוח המבקש הגיש בקשות דומות כנגד רשויות רבות; בתובענה דנן לא הייתה כל מורכבות מיוחדת, טרחה או סיכון; והודעת החדילה שניתנה מטעמה קיצרה את ההליך והביאה לחיסכון בזמן ומשאבים. לבסוף טוענת המשיבה כי הכספים אשר ייפסקו כגמול ושכר טרחה יוצאו מן הקופה הציבורית וכי היא נמצאת בגירעון עמוק. באשר להחזר ההוצאות עבור חוות הדעת, טוענת המשיבה כי המבקש לא הציג כל חשבונית וכי לבקשת אישור התובענה כייצוגית כלל לא צורפה חוות דעת, ולכן יש לדחות טענות המבקש גם בעניין זה.

5.בתשובתו לתגובת המשיבה, טוען המבקש בין היתר כי אין לקבל את טענת המשיבה לפיה אם הייתה מבוצעת אליה פניה מוקדמת היא הייתה מתקנת דרכיה. לטענתו, דווקא משום ניהול ההליכים בעניין זה נגד רשויות אחרות והחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט בנושא, היה על המשיבה להיות ערה לנושא ולהפסיק את הגביה בניגוד לדין, טרם הגשת התובענה, אך היא לא עשתה כן.

דיון והכרעה