קלור נ' עיריית חיפה

בקשה לאשר תובענה ייצוגית שעניינה נגישות לשירותי תחבורה ציבורית. על פי הטענה, המשיבה ("המשיבה" או "העירייה") הפרה את חובתה לפי תקנה 7(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) תשס"ג–2003 ("תקנות השוויון") ולא הנגישה את תחנות האוטובוס בתחום שיפוטה בהתאם לתוכנית ההנגשה שנקבעה מכוח אותה תקנה.

לאחר הגשת הבקשה לאישור הוגשה הודעה בהתאם לסעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו–2006 ("החוק"), שצוינו בה ארבעה הליכים מקבילים המתנהלים בערכאות אחרות, אשר מתבררות בהם שאלות מהותיות של עובדה ומשפט הדומות לאלה שבהליך הנוכחי. ההליכים המקבילים הם: ת"צ 18001-05-12 אלבז נ' עיריית באר שבע ("עניין אלבז"), ת"צ 16317-06-12 צוברי נ' עיריית תל אביב ("עניין צוברי"), ת"צ 22288-07-12 ברגר נ' עיריית ירושלים ("עניין ברגר") ות"צ 409-09-12 קלור נ' עיריית רמת גן ("עניין קלור"). עם הגשת ההודעה ביקשתי את עמדת הצדדים בשאלה אם להורות על העברת הדיון, בהתאם לסעיף 7(א)(1) לחוק, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם מתברר עניין אלבז (שהוגש קודם להליך הנוכחי), או אם לעכב את ההליכים עד אשר תוכרע בקשת האישור בעניין אלבז. העירייה הודיעה, בהסתמך על ההחלטה בבש"מ 6141/12 פסיפיק מערכות מחשב נ' עיריית הרצליה (25.11.12) ("עניין פסיפיק"), שיש לעכב את בירור בקשת האישור הנוכחית עד שתינתן החלטה בעניין אלבז. באת כוח המנוח קלור התנגדה לעיכוב, וטענה שעל כל פנים על העירייה להגיש את תשובתה לבקשה.

יצוין כי את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הגיש בשעתו המבקש 1, המנוח מ' קלור ("המנוח קלור"), שלמרבה הצער הלך לעולמו חודשים מספר לפני מועד קדם-המשפט בבקשת האישור, שהתקיים ביום 22.2.15. בעקבות כך ביקשתי את עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ("הנציבות") והצעתי שהיא תבוא במקומו של המנוח קלור, ובד בבד הוריתי לבאת כוח המנוח קלור לפעול לאיתור מבקש שיבוא במקומו. באותו דיון חזרה באת כוח העירייה וטענה, בין השאר, שבבית המשפט המחוזי בבאר שבע מתנהל ההליך בעניין אלבז, וכי בדומה להחלטות שניתנו בעניין צוברי, בעניין קלור ובעניין ברגר, ראוי לעכב את המשך בירור הבקשה לאישור עד שתינתן החלטה בעניין אלבז. באת כוחו של המנוח קלור הסתייגה מעיכוב המשך הבירור בבקשה, ומכיוון שעלה הצורך לאתר מבקש חלופי ולתקן את כתבי הטענות כמתחייב מכך, הוריתי על המשך הדיון והגשת כתבי טענות מתוקנים.

בהודעה שהגישה הנציבות ביום 9.6.15 היא הביעה הסתייגות מלשמש כתובעת ייצוגית, ולאחר שנמצא מבקש חלופי (למעשה מבקש נוסף) הוגשה ביום 10.9.15 בקשה מתוקנת לאישור תביעה ייצוגית, שבה צוין המבקש מס' 2, א' רוזנצוויג, כמבקש נוסף ("המבקש"). ביום 22.11.15 השיבה העירייה לבקשה וביום 11.1.16 השיב המבקש לתשובה.

קדם-משפט התקיים ביום 27.1.16, וביום 13.6.16 הגיש המבקש הודעה בדבר ההחלטה שניתנה ביום 8.6.16 בעניין אלבז, שבה קיבל בית המשפט (בסייגים מסוימים) את הבקשה לאישור.

ביום 14.6.16 נעתרתי לבקשת המבקש (בקשה מס' 32) והוריתי לנציבות למסור את עמדתה במחלוקת העיקרית שנתגלעה בין הצדדים – שאלת חובתה של העירייה להנמיך את המדרכות הסמוכות לתחנות האוטובוס, כחלק מתוכנית ההנגשה. עמדת הנציבות הוגשה ביום 16.8.16 ("עמדת הנציבות") לאחר שקודם לכן, בימים 10.7.16 ו-12.7.16, התקיימו שני דיונים שבהם נשמעו העדויות.