ת"ט
בית משפט השלום חיפה
|
7858-07-15
27/09/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
גילה ספרא-ברנע
|
- נגד - |
מבקש:
חנא רואשדה
|
משיבה:
עמי וגבי - רשתות טבריה בע"מ
|
החלטה |
בעניין: בקשה לעיון חוזר
לאחר עיון חוזר אני דוחה את הבקשה לשינוי החלטתי מיום 10/8/15, שדחתה את בקשת המבקש להארכת מועד ואת ההתנגדות לביצוע שטר.
מסירת האזהרה במסירה מלאה בוצעה ביום 20/5/15. בבקשה הראשונה, שהגיש המבקש ביום 24/6/15, לא הצהיר על כל נימוק המצדיק הארכת מועד. הוא גם לא הגיש בקשה מתוקנת, למרות שהוארך לו המועד לכך.
כעת כותב המבקש בבקשה לעיון חוזר כי אי הגשת התצהיר המתוקן נבעה מטעות משרדית, כך שהתצהיר המתוקן הוכן, אך הפקידה ממשרד בא כחו לא שלחה אותו. המסדובר בטענה סתמית, שאין בה כדי להצדיק ביטול החלטה שניתנה כדין. יש לזכור כי מלכתחילה בהעדר נימוקים להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר, היה עליי לדחות את הבקשה על אתר, ועל כן היה מקום להקפיד יותר על המועדים למימוש החלטתי מיום 7/7/15. גם עם חלוף המועד שנקבע על ידי, 20/7/15, לא אצתי לדחות את הבקשה, ועם הגשת תגובת המשיבה, נתתי ביום 20/7/15 החלטה, שעל ב"כ המבקש היה לראות בה כתזכורת ולפיה: "התיק ממתין להגשת תצהיר מתוקן מטעם המבקשת. המזכירות תשלח את התגובה וההחלטה לב"כ המבקש בפקסימיליה ידנית". המזכירות קיימה את ההחלטה ואישור הפקסימיליה מיום 22/7/15 סרוק בתיק. רק ביום 10/8/15, לאחר בקשה של המשיבה, נדחו בקשות המבקש.
ההחלטה ניתנה כדין, ועל כן הבקשה לעיון חוזר משמעותה בעצם בקשה לביטול ההחלטה מיום 10/8/15 והארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר על סמך הנימוקים בתצהיר המתוקן, שהוגש באיחור.
טעם מיוחד הוגדר בפסיקה כגון ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904 (2001):
"אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל-הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל-הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על-ידי בדיקה שיגרתית, שהגשת כל כתב-טענות מחויבת בה".
נימוקי המבקש אינם חיצוניים לו, היו בשליטתו, ואף לאחר שקיבל ייצוג, נכשל בשתי הזדמנויות לעמוד במועדים.
סיכויי ההצלחה לבדם אינם נימוק לביטול החלטה או להארכת מועד, אלא אם הם מצטרפים להסבר סביר להצדקת האיחור (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890).