ת"ט 7826-05-15 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' נאסר

ביום 25/1/2017 הגיש המבקש בקשה לביטול עיקול שהוטל על רכב מ"ר 2692766 בתיק ההוצל"פ שבכותרת. 

הבקשה מנומקת בכך שביום 18/9/2016 בתיק ע"ר 56456-02-16, קבע ביהמ"ש, כי נתונה לו הרשות להתגונן בלא צורך בהפקדת עירבון כלשהו בתיק ההוצל"פ.

עוד מנומקת הבקשה בכך שביום 13/11/2016 ניתנה החלטה על קבלת ההתנגדות וכן עיכוב הליכים.

ההחלטה צורפה לבקשה והמדובר לא בהחלטה של בימ"ש זה, אלא בהחלטת רשם ההוצל"פ המאזכרת את הערעור הנ"ל ונוכח קבלת הערעור בחלקו השיב רשם ההוצל"פ את עיכוב ההליכים שניתן לכתחילה עם הגשת ההתנגדות במועד, על כנו: "...ומשכך אני נעתר על הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים כמבוקש".

בשל ההליכים שהתנהלו בין הצדדים ועוד בטרם ניתנה ההחלטה על עיכוב ההליכים מציינת הבקשה, "...הספיק הזוכה בתאריך 03/2016 להטיל עיקול על רכבו של החייב המבקש".

ההתנגדות התקבלה והטלת העיקול גורמת למבקש נזק, שכן אין באפשרותו להעביר את הרכב במבחן שנתי ולכן מבקש הוא לבטל העיקול.

תשובת המשיבה הוגשה ביום 2/2/2017 והיא מציעה לדחות הבקשה על הסף, כיון שהוגשה בלא תצהיר.

המשיבה קובעת, כי העיקול הוטל כדין ואין כל נימוק בבקשת המבקש מכוחו יבוטל העיקול.

התשובה גם מציינת, כי אין כל קשר בין עיקול הרובץ על הרכב לבין ביצוע מבחן שנתי ואין העיקול מפריע לכך.

ביום 7/2/2017 הגיש החייב תשובתו למענה הזוכה ומציין, כי לביהמ"ש אין סמכות שלא לבטל את העיקולים מעת שערכאת הערעור קבעה, כי ההתנגדות הוגשה במועד.

המבקש אינו צריך לצרף תצהיר כיון שהסתמך על פס"ד והחלטות שיפוטיות אינן מחייבות הגשת תצהיר.