ת"ט 7800-08-15 בנק אגוד לישראל בעמ נ' אינ.פי.סי. 1982 בע"מ

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה כדלקמן:

ביום 7.12.15 התקיים דיון בהתנגדות במעמד הצדדים ובו ניתנה החלטה כי המבקשת תפקיד ערבון בסך של 90,000 ₪ בקופת בימ"ש בתוך 30 יום כתנאי למתן רשות להתגונן.

ביום 7.1.16 ניתנה החלטה, לבקשת התובע ובחלוף המועד לאחר שלא הופקד הערבון בתיק ,הדוחה את בקשת הרשות להתגונן.

טענת המבקשת כי בסמוך למועד האחרון להפקדת הערבון הונפקה למבקשת ערבות בנקאית ע"י בנק דיסקונט. עם קבלת הערבות פנתה המבקשת אל מזכירות בימ"ש והתברר כי בכתב הערבות נפלו טעויות המונעות הפקדת הערבות.

ביום 6.1.16 היה המועד האחרון להפקדת הערבות.

טענת המבקשת כי בשל טעות משרדית ובתום לב המבקשת לא הגישה את הערבות במועד.

מנגד, טוען המשיב כי כתב הערבות שצורף ע"י המבקשת מלמד כי הערבות הופקה ע"י בנק דיסקונט לצורך תיקים אחרים אשר המשיב כלל אינו צד להם עוד בחודש יולי 2015 להבטחת תשלום בסך של 150,000 ₪.

המבקשת לא צירפה תצהיר לתמיכה בבקשה בניגוד להוראות הדין,ואינה מצרפת אסמכתא המעידה כי הופקה כביכול ערבות במועד ואינה מצרפת כל אסמכתא בדבר ניסיון כביכול להפקיד את כתבי הערבות שצירפה כנספחים לבקשה במזכירות בימ"ש. הסכום אשר מצויין על הערבות המתוקנת הינו ע"ס 89,500 בעוד שבימ"ש הורה על הפקדת ערבון בסך 90,000 ₪.

המבקשת בתשובתה מציינת כי הסיבות לטעויות אשר נפלו בכתבי הערבות נגרמו ע"י הבנק ולא על ידי המבקשת.

אני סבור כי על המבקשת היה להיערך מראש, וניתן לה זמן סביר לכך, להגיש ערבות בנקאית על פי ההחלטה בדיון ובמועד שנקבע בו. למרות זאת, נראה כי אין מדובר בזלזול בוטה בהליכי בית משפט כי אם במחדל או אף רשלנות שניתן לרפאו באמצעות תשלום הוצאות המשיבה.