חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"ט 7497-08-15 בן ציון נ' סבג

: | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
7497-08-15
31.1.2016
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
מבקשת:
איריס סבג
 משיב:
יוחאי בן ציון
החלטה

המבקשת הגישה התנגדות לביצועו של שטר.

ההתנגדות שהוגשה, מלכתחילה, נוסחה בלקוניות ובקיצור, ולמעשה – כל שנכתב בתצהיר התומך בהתנגדות הוא כי המדובר בשיק בטחון שנמסר בקשר לשכירות דירה ששכרה המבקשת מן המשיב, וכי השיק נרשם והופקד שלא בידיעת המבקשת בעת שהיתה מאושפזת בבית חולים. עוד נטען כי המבקשת אינה חייבת למשיב את הסכום הנקוב על השיק, ואף צירפה תלונה שהגישה למשטרה.

ערב הדיון שנקבע ליום 23.12.15 הגישה המבקשת, באמצעות ב"כ, בקשה להוספת פרטים להתנגדות לשטר. במעמד הדיון טרם נסרקה הבקשה לתיק בית המשפט וטרם הועברה לעיון הצד שכנגד, ונקבע כי יש לאפשר למשיב להגיב לבקשה וכי מתן הנחיות, כמו גם שאלת ההוצאות, תיבחן אף לאור תגובת המשיב.

בתגובתו הקצרה לבקשה ציין ב"כ המשיב כי המבקשת חתמה על ייפוי כוח לעורכי דינה כחודש לפני הדיון ונהגה בחוסר תום לב כאשר הגישה בקשתה רק במועד הדיון ממש. המשיב לא ציין כל נימוק לגופו של עניין מדוע לא תתוקן ההתנגדות – למעט הטענה בדבר היות הפרטים ידועים למבקשת זה מכבר.

ב"כ המבקשת השיבה כי הכנת ההתנגדות חייבה קבלת מסמכים ונתונים מגורמים רבים.

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד טענה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, פרק ז').

במקרה דנן הוגשה הבקשה בסמוך לתחילת הדיונים בתיק. אמנם, בית המשפט כבר הביע דעתו בדיון שדומה כי ניתן היה להגיש את הבקשה מוקדם יותר (ולכל הפחות לעדכן את הצד שכנגד בדבר הכוונה להגיש בקשה זו מבעוד מועד), ואף על פי כן המדובר בשלב דיוני מוקדם.

סבורני כי יש בתיקון המבוקש כדי להועיל בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. אמנם, ככלל נוטה הפסיקה שלא להתיר תיקון כתב טענות שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת עילה אחת באחרת. ואולם, בהקשר של תיקון כתב תביעה פורש המונח "עילת תביעה" במשמעות רחבה הכוללת את העסקה או המעשה שהובא לדיון ובנסיבות אלה "אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא- כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה" (ראה גורן לעיל, בעמ' 122).

בענייננו, דומה כי בקשת ההתנגדות המפורטת מתייחסת לאותן עילות שנזכרו בתמצית בבקשה המקורית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>