שוורץ נ' סיניאבר

המחלוקת היא אם עמדה לנתבעות כשוכרות זכות לביטול הסכם השכירות.

1.בין הצדדים נחתם הסכם שכירות דירה ביום 11/5/15 במסגרתו שכרו הנתבעות דירה מאת התובע לתקופה של 12 חודשים החל מיום 1/6/15.

אין מחלוקת שביום 28/5/15 הודיעו הנתבעות לתובע על ביטול החוזה וביקשו כי ישיב לידן את השיקים שנתנו לו.

התובע הפקיד 2 שיקים שניתנו לו בגין חודשי השכירות הראשונים, אלא שאלו חוללו משניתנה לגביהם הוראת ביטול. בנסיבות אלה הגיש התובע השיקים לביצוע. לטענת התובע הודעת הביטול מצד הנתבעות היתה שלא כדין ולפיכך עליהן לשאת בנזקי התובע בגין הביטול ובכלל זה דמי שכירות עד למציאת שוכר חלופי, אובדן ימי עבודה, הוצאות נסיעה וכד'.

2.מנגד טוענות הנתבעות שלאחר חתימת הסכם השכירות וקודם למועד תחילת ההסכם הציבה רעייתו של התובע דרישות נוספות שלא סוכמו בין הצדדים וזאת כתנאי לקבלת המפתח לדירה; כי לא הובהר פשרן של אותן דרישות; וכי התובע אף התחיל בנסיון איתור של שוכרים חלופיים. בנסיבות אלה החליטו לבטל את הסכם השכירות ולפיכך הן לא צריכות לשאת בכל חיוב שהוא כלפי התובע.

אין מחלוקת שנחתם בין הצדדים הסכם שכירות. המחלוקת היא כאמור אם עמדה לנתבעות זכות לביטול ההסכם.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות

3.כאמור, ביום 11/5/15 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות. תקופת השכירות היתה מיום 1/6/15.

לאחר חתימת ההסכם בין התובע לנתבעות, הודיע התובע לנתבעות בהודעת ס.מ.ס מיום 25/5/15 שעה 8:33 שההתנהלות בנושא הדירה תהיה מול רעייתו (נספח ה' להתנגדות).

4.עיון בהסכם השכירות מעלה שהנתבעות לקחו על עצמן כמקובל לשאת בדמי הארנונה ובדמי ועד הבית המתחייבים (סע' 12 להסכם השכירות. צורף כנספח ב' להתנגדות).

אין מחלוקת שהתחייבות לשאת בחיובי הארנונה כרוכה בהודעה לעיריית ת"א על 'החלפת מחזיק'. אין גם מחלוקת שהנתבעות התחייבו לפעול למסור ההודעה לעירייה.