ת"ט 64794-12-15 בית הספר תגליות בע"מ נ' לנקרי ת"ט 48887-12-15 בית הספר תגליות בע"מ נ' לנקרי

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

המדובר בשני שיקים שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל, ע"ס 588 ₪ כל אחד, האחד בתיק מס' 20-10195-13-4 שיק מספר 5000045 שהוגש ביום 03.07.13, והשני בתיק מס' 20-10930-13-1 שהוגש ביום 23.07.13.

בתצהירה, טענה המבקשת כי היא "חיה כבר 3 שנים עם חשבון מעוקל בגלל תגליות", וכי לא היתה לה יכולת כלכלית ליטול יעוץ משפטי בנושא.

ב"כ המשיבה טען, במסגרת הדיון שהתקיים בפני היום, כי לא ניתן כל הסבר וממילא כל טעם מיוחד לשיהוי וכי שעה שמדובר בשיהוי קיצוני, אין ליתן הארכת מועד להגשת ההתנגדות.

מנגד, טען ב"כ המבקשת כי ההשתהות בהגשת ההתנגדות נבעה מטעמים מוצדקים וכי נוכח היעדר ביצוע פעולות גבייה ע"י המשיבה, משך תקופה ארוכה, לא יכולה זו לטעון טענת הסתמכות.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי בבקשה:

אכן, בעבר נטה בית המשפט לראות את "הטעמים המיוחדים" ככאלו שתלויים בנסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין (כך לדוגמה בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872). וכך, טעמים הקשורים בבעל הדין עצמו או בא כוחו לא התקבלו כמצדיקים הארכת מועד (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 890 (מהדורה שביעית, 1995); ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ, פ"ד מ(1) 57). עוד נקבע כי חשיבות העניין לכשעצמו אינה בבחינת טעם מיוחד (בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר. ניתן ביום 29/8/99). כך גם נימוקי ההגנה עצמם או סיכויי ההצלחה לא הצדיקו לכשעצמם הארכת מועד, אלא נדרש עדיין טעם מיוחד חיצוני להם (רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה. ניתן ביום 5/12/00).

ואולם, ניתן להבחין בהגמשה מסויימת בפסיקה ומתן משקל שונה ל"טעם המיוחד" הנדרש בהתאם לטיב ההליך (ע"א 6842 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904), באופן שבתי המשפט לוקחים בחשבון את סיבת הטעות, מידת הזלזול בבית המשפט או בחובה כבעל דין, (ע"א 8547/96 אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 10/3/99; בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702) ואף מתן משקל לסיכויי ההליך העיקרי (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי. ניתן ביום 3/1/13). הכל תוך התחשבות במידת האיחור ומידת הפגיעה בהסתמכות של הצד שכנגד. הגמשה זו מקורה בתפיסה משתרשת לפיה לא ראוי שיינתנו פסק דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי הדין, שניתן היה לרפאם, ככל שנדרש, בפסיקת הוצאות מתאימות לטובת בעל הדין שכנגד, הכל כדי להגשים את התכלית של הזכות החוקתית של גישה לערכאות.

לאחרונה חיזק בית המשפט העליון המגמה האמורה תוך שקבע כי יש לאזן בין שיקולי סופיות הדיון, יעילותו, התנהגות הצדדים ותום ליבם, נסיבות האיחור, ההשלכות על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וסיכויי ההליך (רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטארפלסט תעשיות 1967 בע"מ. ניתן ביום 21/4/15).