ת"ט 57481-09-11 ידיעות תקשורת בע"מ נ' בן יוסף

1. טיעוניה של ב"כ המבקש הוגשו באיחור, יומיים לאחר מתן פסק הדין.

לטענת ב"כ המבקש חל שיבוש בנט המשפט ולכן לא הועברו הטיעונים המשפטיים בפועל לתיק בית המשפט. הנני להעיר כי ביום 7.1.15 הוגשה בקשה אחת מטעם ב"כ המבקש אשר אכן הועברה באופן חלקי אך כותרתה "עדכון הגשת עיכוב הליכים" ותו לא. לא ברור מדוע לא מצאה ב"כ המבקש לנכון להגיש בקשה שכותרתה מתייחסת לטיעונים המשפטיים המוגשים על ידה על מנת שהתקלה היתה מתבררת מיד והיה נמנע מתן פסק דין ללא שמיעת טיעוני המבקש תחילה.

2. לגופו של עניין, עיינתי בטיעוניה של ב"כ המבקש ולא מצאתי לנכון לשנות מפסק הדין שניתן.

אומנם לכאורה נטענת טענה של הפרת הסכם ובטולו, אך כל האמור בטיעוני ב"כ המבקש אינם נסמכים על תשתית עובדתית כלשהיא מטעם המבקש.

עיינתי בשנית בתצהירי המבקש אשר תמכו בהתנגדות שהגיש, ולמעט האמירה הסתמית בסעיף 2 בתצהירו הראשון של המבקש לפיה הוא טוען לכישלון תמורה מלא לעניין השטרות וכי המשיבה לא סיפקה את שירות הפרסום כפי שהתחייבה לעשות ואמירה סתמית עוד יותר בסעיף 7 לתצהיר המשלים: "לא קיבלתי אף פעם את הפרסום, אם נעשה, בפועל. למיטב זכרוני לא פורסם", אין בפי המבקש כל טענה עובדתית אחרת לעניין הפרת ההסכם ולביטולו.

יש לציין כי האמור בתצהיר המשלים הוא לאחר הדיון שהתקיים ביום 7.9.14 כאשר באותו מעמד הוצגו לעיני ב"כ המבקש העתק הפרסומים שבוצעו וב"כ המבקש הסכימה לבדוק את ביצוע הפרסום בפועל. עוד יש לציין כי בהחלטה שניתנה באותו מעמד צוין במפורש כי אין די באמירה הסתמית בדבר העדר הפרסום ולכן ניתנה למבקש ההזדמנות לתקן את התצהיר ולפרט טוב יותר את טענות המבקש בעניין העדר הפרסום.

ב"כ המשיבה צירף גם לסיכומיו את העתק הפרסומים ובכל זאת לא מצא לנכון המבקש לפרט את טענתו בעניין אי ביצוע הפרסום בתצהירו המשלים ואף ב"כ המבקש אינה מתייחסת לעובדה זו בטיעוניה.

לפיכך, הטענה בדבר כישלון תמורה חלקי או מלא נדחית בהיותה חסרת ממשות על פניה והגנת בדים שדינה דחייה.

3. ב"כ המבקש עוד מרחיקה לכת בטיעוניה וטוענת כי המבקש הודיע למשיבה על בטול ההסכם. עובדה זו לא צוינה כלל בתצהיר המבקש ודין הטענה להידחות על הסף.

ממשיכה ב"כ המבקש עוד כהנה וכהנה בטיעוניה בעניין טעות, הטעייה, עושק, קיזוז ומכל הבא ליד – שוב טענות שאין להן זכר בתצהירו של המבקש ואין כל תשתית עובדתית לביסוס טענות אלו ולו לכאורה.

הנני להפנות להלכה הפסוקה כפי שבאה לידי ביטוי בע"א 385/59 החברה הא״י לתעשית כותנה בע״מ, ו־ 2 אח׳ נגד שאול רחמני פ"ד יד עמ' 49 ולא השתנתה מאז:

"כלל גדול הוא, כי נתבע בדיון דחוף הרוצה ברשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי הענין... . הנתבע חייב לפרט, מהו שיעור הריבית ששילם, מהו סכום הכסף שקיבל בפועל, ועליו להסביר את הנסיבות בהן הוציא את השטרות".

כמו גם בע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מה(1) עמ' 66:

"לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, או כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים.. ". וראה גם בתט (ת"א) 40438-02-13 פורטה משה נ' אמבר מכון תערובת - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ  מיום 14/01/14.