ת"ט 56741-03-16 אלי בן עטר פארק הרכב בע"מ נ' טאייב

לפני בקשה התובעת לדחיית בקשת הנתבע להארכת מועד ולמתן רשות להתגונן משלא הופקד במועד הערבון הכספי שנקבע בהסכמת הצדדים כתנאי להארכת מועד ולמתן רשות להתגונן וזאת בדיון שהתקיים בפני ביום 09.08.2016.

תחילתו של ההליך המשפטי בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת נגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל בעכו במסגרת תיק הוצל"פ מס' 524898-05-15 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

ביום 22.03.2016 הגיש הנתבע לתיק ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע שטר יחד עם בקשה להארכת מועד. בעקבות כך, הועבר העניין לבית משפט זה.

ביום 09.08.2016 התקיים דיון בפני שבמסגרתו נעשו ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות. לאחר דיון לא פורמאלי ובהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכם דיוני לפיו "בכפוף להפקדת ערבון בסך של 15,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, יוארך המועד להגשת התנגדות ותינתן רשות להתגונן".

משלא הופקד הערבון הכספי במועד, ביקשה התובעת מבית המשפט לדחות את בקשת הנתבע להארכת מועד ולמתן רשות להתגונן. כן, ביקשה התובעת לשפעל את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל.

בהחלטתי מיום 18.09.2016 הוריתי על העברת בקשת התובעת לנתבע לצורך קבלת תגובתו.

הנתבע טען בתגובתו שהוגשה ביום 20.09.2016, כי מעסיקו יצא בפתאומיות לחו"ל למשך 10 ימים ועל כן נבצר ממנו להפקיד את הערבון הכספי במועד. נטען עוד, כי מעסיקו של הנתבע התחייב להפקיד את הערבון עבור הנתבע עד ליום 25.09.2016 ועל כן ביקש הנתבע ארכה להפקדת הערבון עד ליום 25.09.2016. הנתבע הוסיף, כי לתובעת לא יגרם כל נזק בשל הארכה המבוקשת, לעומת הנזק שעלול להיגרם לנתבע ככל שתדחה בקשתו למתן רשות להתגונן.

התובעת התנגדה בתשובתה שלפני לטענות הנתבע ועמדה על בקשתה לדחיית הבקשה להארכת מועד ולמתן רשות להתגונן. בתשובה נטען, כי טענות הנתבע העובדתיות לא נתמכו בתצהיר ובמסמכים כלשהם. נטען עוד, כי הן בבקשת הנתבע להארכת מועד והן בבקשתו למתן רשות להתגונן אין טענות של ממש ודינן להידחות. התובעת הוסיפה, כי הנתבע, ולא בכדי, לא מסר פרטים ולא צירף מסמכים אודות המעביד מאחר ומתנהל נגדו הליך פש"ר שבמהלכו הצהיר הנתבע שהוא מובטל ואינו עובד.