ת"ט 55682-11-14

בפני התנגדות שהגישה המבקשת לביצוע שטר.

בדיון שהתקיים ביום 31.3.15 הודיע ב"כ המשיב כי היא מסכימה שתינתן למבקשת הרשות להתנגד, ונקבע כי המשיב יוכל להגיש בקשה לתיקון שם הזוכה בבקשת הביצוע ולעדכן את בית המשפט באשר לבקשה לאיחוד ההליכים השונים המתנהלים בין הצדדים.

ביום 26.4.15 הוגשה הבקשה לתיקון הבקשה, כך שבמקום המשיב תירשם חברת ר.י.מ. יזמות ופיתוח עסקי, ח.פ. 514884154.

המבקשת מתנגדת לבקשה לתיקון.

בשלב זה, ובוודאי משניתנה ההסכמה למתן רשות להתנגד לביצוע השטר, בקשת הביצוע שקולה לכתב תביעה. כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, פרק ז').

סבורני כי יש בתיקון המבוקש כדי להועיל בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. עוד יצוין כי מאחר והבקשה מוגשת בשלב דיוני מוקדם הרי שיש להניח כי לא ייגרם כל נזק שאינו בר פיצוי למשיבה כתוצאה מתיקון כתב התביעה.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

המזכירות תעדכן את פרטי בעלי הדין, על פי הפרטים שצוינו לעיל.

המשיב (שלפני התיקון) והמשיבה (שלאחריו), ביחד ולחוד, ישלמו למבקשת הוצאות בסך של 1,000 ₪.