ת"ט 54748-07-15 אלון נ' בלנק

בפניי התנגדות לביצוע המחאה ע"ס 50,000 ₪, ז"פ 11.11.2014. ההמחאה משוכה על ידי המבקשת לפקודת המשיב.

בהתאם לנטען בהתנגדות, בשנת 2012 הציע למבקשת מכר - רו"ח אלי סלומון (להלן – סלומון), לרכוש נכסי נדל"ן המוצעים לנכי צה"ל במחירים מוזלים. לטענתה, סלומון הבהיר שמדובר בהליך "כשר למהדרין" במסגרתו נכסי הנדל"ן עוברים באופי חוקי מנכה צה"ל הזכאי למחיר מופחת, לרוכש שאינו נכה צה"ל. העסקאות, כך נטען, בוצעו באמצעות חברה בבעלות סלומון (להלן – החברה). על סמך אותם מצגים ובשים לב להיכרותו עם סלומון והאמון שהיא נתנה בו, היא נטלה חלק בעסקאות כאמור ואף "גייסה" (מינוח בו השתמשה המבקשת, סע' 10 לתצהיר) מכרים שהתקשרו אף הם בעסקאות כאמור עם סלומון. כולם יחד שילמו לסלומון מקדמות ע"ס כולל של 262,000 ₪. כל התשלומים בוצעו במזומן מאחר ולדברי סלומון "יש להעביר את המקדמה לנכה צה"ל במזומן בלבד" (סע' 14 לתצהיר). על פי הנטען, התקבלו אצלה ואצל חבריה טופסי העברת זכויות ואישורים בדבר רישום הערות אזהרה, חתומים כביכול על ידי מינהל מקרקעי ישראל. המבקשת וחבריה אף הוזמנו לפגישה במשרדי המינהל (בבית קפה בבניין משרדי הממשלה), שהתקיימה עם מי שנחזה להיות נציג המינהל, שם הובר שהעסקאות מתקדמות באופן משביע רצון.

בשלהי שנת 2014 התברר למבקשת שכל אותן עסקאות לא היו ולא נבראו וכי מדובר היה בתרגיל הונאה.

אשר להמחאה שהוגשה לביצוע: נטען שבסמוך למועד בו ביצעה המבקשת את ה"עסקאות" עם סלומון, פנה אליה המשיב (הקשר נוצר באמצעות אדם שהיה חבר של הבת של המבקשת וגם מכר של הבן של המשיב), והתעניין אף הוא בביצוע עסקאות כאמור. על פי הנטען, בנו של המשיב הציע למבקשת תשלום "אך בשלב העובדה שהביאה אותו לעסקה" (סע' 30 לתצהיר), אולם היא הודיעה שאינה מעוניינת בתשלום כלשהו. עם זאת, היא הודיעה "כבדרך אגב" (סע' 31 לתצהיר) שישנה דירה נוספת שהיא מעוניינת לרכוש אולם אין בידה לשלם את התשלום במזומן. בנו של המשיב הציע לשלם את תשלום המקדמה במזומן עבור שתי העסקות (עסקה עבורו או עבור אביו והעסקה עבור המבקשת). המבקשת מדגישה: "היה ברור לי כי אני לא אחראית לתשלום זה בכל צורה שהיא וכי מדובר במעין מתנה שבנו של המשיב חפץ לתת לי לאור העובדה שהוא אמור לבצע עסקה שאמורה להניב לו רווח ניכר" (סע' 32 לתצהיר). לאחר מכן התקיימה פגישה במשרדו של סלומון. המשיב ביקש שהמבקשת תתחייב שהכספים שהוא משלם במעמד הפגישה יגיעו לחברה. היא הבהירה שהיא אינה אחראית לכל תשלום אולם "לאחר לחץ אדיר שהפעיל עלי המשיב בנוכחות מר סלומון" (סע' 35 לתצהיר) היא הסכימה לחתום על ההמחאה שנועדה להבטיח את העברת הכספים מסלומון לחברה. לדבריה, היא לא קיבלה מהמשיב תמורה כלשהי בעד ההמחאה. עוד טוענת המבקשת שבין המשיב לסלומון התבצעו עסקאות נוספות וככל הידוע לה התקיימה ביניהם מעין שותפות בעסקאות כאמור. לטענתה, הכספים אכן הועברו לחברה וממילא היה ביכולתו של המשיב לבטל את העסקה ולקבל בחזרה את הכספים. טענה נוספת מתייחסת לעובדה שמועד פירעון ההמחאה לא נכתב על ידה וכמו כן נטען שבקשת הביצוע אינה ערוכה כדין.

המבקשת נחקרה על ידי ב"כ המשיב, בדיון הוגשו מוצגים והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.