ת"ט 51549-07-15 שדות נ' אור

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה כדלקמן:

ביום 2.11.15 הגישה המבקשת בקשה לדחיית דיון ביום 2.12.15 בטענה כי מרכז חייה בארה"ב ומועד הדיון הינו תקופת מבחנים . בקשתה נדחתה בהחלטה מן הנימוק שלא הוגשה עם תצהיר ערוך כדין ואסמכתאות נלוות וללא עמדת הצד שכנגד.

ביום 2.12.15 התקיים דיון בהתנגדות בהעדר המבקשת במעמד אימה של המבקשת ובמעמד ב"כ המשיבה. בדיון ,למרות אי התייצבות המבקשת לחקירה נגדית על תצהירה ומבלי שהדיון נדחה,הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יתקיים דיון נוסף בהתנגדות במעמד המבקשת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה והסמיכו את בית המשפט להכריע בדבר גובה ההוצאות ומועד תשלומן לפי שיקול דעתו. לפיכך, ניתנה החלטה בדיון כי על המבקשת לשלם סך כולל של 2,000 ₪ לטובת המשיבה בשל קיום דיון סרק וזאת בתוך 14 יום, שאם לא כן, תידחה ההתנגדות.

ביום 21.12.15 ובחלוף המועד משלא שולמו ההוצאות ניתנה החלטה לבקשת המשיבה על מחיקת ההתנגדות וחיוב המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.

ביום 24.12.15 הגישה המבקשת בקשה לביטול החלטה מיום 21.12.15. טענת המבקשת כי אמה אמרה לב"כ המשיבה כי המבקשת צפויה להגיע בתאריך 21-22.12.15. המבקשת מצרפת תדפיס כניסות ויציאות מיום 23.12.15 ובה נראה כי המבקשת הגיעה לארץ ביום 22.12.15.טענת המשיבה כי המבקשת לא פנתה אליה בעצמה או באמצעות מי מטעמה והודיעה לה בכתב או בע"פ לגבי המועד בו היא מתכוונת לקיים החלטת בהמ"ש מיום 2.12.15. טענת המבקשת כי הגיעה לארץ בכדי ליישם החלטת בהמ"ש מיום 2.12.15.

אני סבור בנסיבות דנן כי היה על המבקשת לפנות בכתב לב"כ המשיבה לצורך קבלת ארכה לתשלום ההוצאות כפי שנקבעו בדיון וכן בבקשה מתאימה לתיק בית המשפט טרם חלוף המועד לתשלום למתן ארכה קצרה, ומשלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה.

נראה כי אין מדובר בזלזול בוטה בהליכי בהליכי בית משפט כי אם במחדל דיוני שניתן לרפאו באמצעות תשלום הוצאות המשיבה, וזאת על מנת ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט במסגרת חקירה נגדית על תצהירה התומך בהתנגדות.

לאור האמור לעיל, תנאי לביטול החלטה שניתנה, הינו תשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 3,500 ₪ במשרדו של ב"כ המשיבה בתוך 15 יום.

המזכירות תודיע לצדדים על החלטתי ותשלח ההחלטה באמצעות הפקס/מייל וכן באמצעות הדואר.