ת"ט 50664-09-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' ביטון

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1.ביום 1/9/13 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 10,468 ₪ בגין חובה של חייבת העיקרית מרים פרץ (להלן: "מרים") בגין הלוואה מיום 6/12/09 על סך 11,257 ₪ להחזרתו ערב הנתבע. למען הסדר הטוב ראוי לציין כי כתב התביעה אינו סרוק ביחד עם ההתנגדות אלא צורף כנספח 1 לתגובת התובע להתנגדות. התביעה כנגד הנתבע הוגשה על בסיס החלטה של כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 10/7/13 לפיה מוצו ההליכים כנגד מרים. לכתב התביעה צורף כנספח א' כתב ערבות להבטחת חוב ספציפי הנחזה להיות חתום על ידי הנתבע ביום 7/12/09 בפני מר שמואל לוי מסניף בית החולים נהריה של התובע.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל, בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 7/10/13. ביום 14/9/14 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע התביעה ובקשה להארכת מועד.

3.בכל הנוגע לעיתוי הגשת ההתנגדות, טוען הנתבע, כי לאחר שהתובע פתח נגדו תיק הוצאה לפועל, הבטיחה לו ב"כ התובע כי לא תפעל נגדו כל עוד מרים תפרע את חובה בהוצאה לפועל. הנתבע טוען כי חרף הבטחה זו עיקל התובע את רכבו וחשבונותיו. עוד נטען כי ביום 25/8/14, לאחר שבא כוחו שוחח עם ב"כ התובע וביקש מסמכים הקשורים לתיק, הודיע ב"כ התובע כי תפעל בתיק החל מיום 15/9/14. נטען כי ההתנגדות הוגשה בעקבות הודעה זו. באשר לאישור המסירה מיום 7/10/13 בשעה 12:10, נטען כי באותו יום בשעות הבוקר הגיע הנתבע לביתו לאחר סיום משמרת של 12 שעות עבודה. נטען כי השליח לא יכול היה להגיע אל הבית ולהשאיר שם את המסירה שכן בחזית הבית יש שערים וכלב משוחרר בחצר.

4.לגופו של עניין טוען הנתבע כי חתם על מסמך לפיו התחייב להיות ערב לחוב של מרים כלפי התובע עד לגובה של 8,000 ₪ בעקבות בקשתה של מרים לקבלת הלוואה. הנתבע טוען כי לאחר שמרים נדרשה להביא ערב מטעמה הגיע הנתבע ביחד עם מרים אל התובע מס' חודשים לאחר פתיחת החשבון של מרים. נטען כי מרים פתחה את החשבון ביום 15/9/08. הנתבע מדגיש כי אין לו קשר להלוואה שנטלה מרים בסוף שנת 2009. הנתבע טוען כי הודיע לב"כ התובע על טענותיו אלו ואף ביקש לשלוח לו מסמכים אך לא קיבל מסמכים. עוד טוען הנתבע כי ב"כ התובע הפרה את הבטחתה לעדכן אותו אם מרים תחדל מלשלם בטרם תעשה כל פעולה כנגד הנתבע. הנתבע טוען כי ככל הנראה זויפה חתימתו על מסמכי ההלוואה מדצמבר 2009 על ידי מרים או על ידי אדם אחר. הנתבע מדגיש כי כאשר חתם כערב בוצעה חתימה מול פקידה ממוצא דתי ולא בפני אותו שמואל לוי, המופיע כמי שאישר את חתימתו של הנתבע על מסמכי ההלוואה. בנוסף טוען הנתבע כי התובע לא קיים את הוראות סעיף 26 לחוק הערבות בכל הנוגע למתן הודעה לערב תוך 90 ימים מהיום שבו היה על מרים לקיים את התחייבותה לשלם את החזרי ההלוואה. הנתבע מבקש לקבל את מסמכי ההלוואה המקוריים כדי להעביר אותם לבדיקת גרפולוג.

5.ביום 16/12/14 הוגשה תגובת התובע, המתנגד להארכת המועד ולקבלת ההתנגדות.

6.באשר לבקשה להארכת מועד, נטען כי הנתבע מעלה גרסאות שונות בכל הנוגע להשתלשלות העניינים שקדמה להגשת ההתנגדות מבלי לציין מועדים, שמות או כל פרט אחר שיתמוך בטענותיו. באשר לאישור המסירה, נטען כי אם היה ממש בטענות הנתבע כנגד המסירה היה הנתבע מגיש את תלונתו למשטרה סמוך לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא ממתין עם הגשת התלונה עד 7/9/14, סמוך למועד הגשת ההתנגדות. נטען כי הנתבע פנה למשטרה רק לאחר שנדחק לפינה והבין כי אין לו ברירה אלא לשלם את החוב לתובע בהתאם להתחייבויותיו. ב"כ התובע טוענת כי מעולם לא הבטיחה לנתבע שההליכים נגדו יבוטלו אלא שלא יינקטו נגדו הליכים נוספים במידה וההליכים כנגד מרים יביאו לגביית סכומים משמעותיים. נטען כי בהתאם להבטחה זו, רק לאחר שפחתו הסכומים שנגבו ממרים, שלחה ב"כ התובע לב"כ הנתבע הודעה ביום 25/8/14 על חידוש הליכי הוצאה לפועל.

7.לגופו של עניין נטען כי טענות ההגנה שמעלה הנתבע הן כלליות וסתמיות במידה המצדיקה לדחותן. נטען כי הנתבע אכן חתם על כתב ערבות נוסף בגין הלוואה בסך של 8,000 ₪ ביום 11/1/09, אך חתם גם על מסמכי ההלוואה והערבות נשוא התביעה בתיק זה ביום 7/12/09. נטען כי השוואה בין החתימות מלמדת כי מדובר באותו אדם שחתם על שני המסמכים. עוד נטען כי האדם הסביר היה מתקומם על פתיחת תיק הוצאה לפועל המבוסס על כתב ערבות מזויף ולא מספק לתובע מידע כיצד לגבות את החוב ממרים. עוד נטען כי גם ב"כ הנתבע לא העלה בפניותיו לב"כ התובעת כל טענת זיוף אלא רק ביקש הקלות בהליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגד הנתבע. ב"כ התובע מדגישה את עמדת הפסיקה לפיה טענות של זיוף מחייבות מידת הוכחה גדולה יותר.

8.תגובת ב"כ התובע הומצאה לב"כ הנתבע ביום 18/12/14 בצירוף החלטה המאפשרת לנתבע להשיב לאמור בתגובה בתוך 20 יום ממועד קבלתה. כיוון שהנתבע לא השיב לאמור בתגובה וב"כ התובע לא ביקשה לקיים דיון פרונטלי טרם מתן החלטה, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.