ת"ט 50424-05-13 סקילי נ' אלבז

לפניי התנגדות לביצוע שיק שהגישה הנתבעת. בתצהיר התומך בהתנגדות שהגישה הנתבעת, היא ציינה כי השיק נושא ההליך ניתן כשהוא פתוח, ללא חתימה, ללא סכום וללא תאריך פירעון, כביטחון בלבד, וכי תמורתו שולמה במלואה.

במסגרת הדיון הראשון בהתנגדות, אשר נערך ביום 20.10.2013 לפני כב' השופט ירון גת, ציינה הנתבעת כי:

"נתתי את זה לאחי כי לא היו לו אמצעים לבטחון להשכיר בית. הוא לא חתם על זה, זה גם לא חתימה שלו. הוא לקח ממנו, הוא אמר לו תן לי שיק. אחי זה יוסי בוזגלו. את החתימה המשיב זייף. ביקשתי את השיק בחזרה והם לא נתנו לי. יש לי תשלומים ששילמתי במהלך השנתיים והם לא רצו לתת לי את השיק." (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 20.10.2013, ש' 1 – 4)

קרי – לטענת הנתבעת, אשר לא בא זכרה בתצהיר התומך בהתנגדות, מסרה את השיק להבטחת חיובי אחיה במסגרת הסכם לשכירות נכס מקרקעין.

לאור טענתה של הנתבעת כי לא כתבה את השיק ואף לא חתמה עליו, הסכימו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להעביר את השיק לבדיקת מומחה להשוואת כתבי יד, לשם בחינת השאלה האם החתימה על גבי השיק היא חתימתה של המבקשת. הצדדים הסכימו, כי חוות דעת המומחה תהיה מכרעת, ופסק הדין יינתן על בסיסה.

ביום 5.11.2014, לאחר שורת עיכובים שנבעה מן העובדה שהצדדים התקשו להעביר למומחה מסמכים רלוונטיים, הגיש המומחה, עו"ד יונתן נפתלי, את חוות הדעת מטעמו. המומחה ציין בחוות דעתו, כי קיימת אפשרות סבירה למדי שחתימת המחלוקת אמיתית, קרי – שהנתבעת היא אשר חתמה על השיק. המומחה הוסיף וציין כי:

"יושם לב כי לא הומצאו לי דוגמאות חתימה מסיטואציה דומה של חתימה בשיקים, דבר שיכול היה אולי להוביל למסקנה ברמת וודאות גבוהה יותר".

עם זאת, בסעיף 3 לפרק ה' (ממצאים) בחוות הדעת, מציין המומחה, כי קיימת זהות בחלק ניכר מתכונות הכתב הלא מודעות, הקשות יותר לחיקוי, וכן ברכיבים נוספים של כתב היד.

משמעות חוות הדעת היא דירוג מידת הוודאות בערך של 1 בטווח שבין (-4) (כלומר – ודאות מוחלטת לשוני) ובין 4 (ודאות מוחלטת לזהות), והמומחה אף ציין כי:

"בנתונים הקיימים ולאור העובדה שמסקנתי קרובה למצב של שקילות, ראוי לתת לחוות הדעת משקל בהתאם".

לאור האמור, אני סבור שהמשקל הנכון לחוות דעת המומחה היא של ראיה נוספת מבין הראיות, אך לא של הראיה המכרעת. אולם גם בנסיבות אלה, אני סבור שיש לדחות את ההתנגדות.