ת"ט 49855-03-14 מדר נ' עניא

הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייבת שטר ע"ס 24,600.00₪, ז"פ 22/7/2013, משוך מחשבון המבקשת בבנק דיסקונט לפקודת מדר מאיר (הזוכה).

על גבי השיק בינות לקווים המשורטטים נרשם "שיק בטחון".

בקשת הביצוע מציינת, כי לא שולם כל סכום על חשבון השיק נשוא הבקשה.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהירה בו מוצהרות עובדות אלה:

בנה של המבקשת שכר מן הזוכה דירה.

החייבת מסרה לזוכה שקים עבור שכר הדירה וסוכם בין השניים, כי מדי חודש תביא החייבת לזוכה מזומנים והוא יחזיר לה את השקים, כך במשך 11 חודש היה.

את השקים שקיבלה בחזרה קרעה המבקשת וגם לא ביקשה קבלות על המזומן שהעבירה, כיוון שבטחה בזוכה.

בין השניים היכרות מגיל הילדות.

המבקשת מצהירה, כי עקב סכסוך משפחתי הקשור בכלתה הכריז הזוכה כי "ינקום בנו וזה מה שהוא עשה".

איני חייבת לזוכה מאומה, כך מצהירה המבקשת וכן, כי שילמה את כל המגיע לו.

ביום 16/6/2014 עמדה המבקשת לחקירה נגדית אישרה ,כי בנה שכר דירה מן המשיב וכי היא עצמה נתנה שקים בעבור בנה.

העידה היא, כי חודש ראשון שולם במזומן ולאחר מכן ניתנו 11 שקים, אשר את הספחים שלהם שמרה והשיק האחרון מהם, הוא השיק נשוא ההתנגדות.

כל אחד מהם היה ע"ס 1,650 ₪.

כאשר נשאלה, האם נכון כי שילמת חלף השקים במזומן וקרעת את השקים השיבה בחיוב ואז הוסיפה, כי בנה הוסיף את הכסף והזוכה החזיר לו את השיק ואני קרעתי אותו.