ת"ט 4798-05-14 סלימאן נ' מצארווה

1.לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר.

בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי הוא מעולם לא קיבל מסמכי האזהרה וכי ידע על קיום התיק נגדו לאחר שהוציא רשימת תיקים ארצית.

המבקש הכחיש שהגיע אליו המוסר שחתום על אישור המסירה ,בתור מי שמסר לו את האזהרה.

אשר לשיק אין למבקש הסבר כיצד השיק הגיע למשיב אך הוא ידע לספר כי אינו חתום על השיק וכי חתימתו זויפה.

2.התקיים דיון בפני ביום 23.3.15 בו נחקר המבקש חקירה נגדית על תצהירו.

המבקש לא ידע לומר בדיוק מתי ידע על קיום התיק אז לשאלה אם המסירה הייתה בשנת 2009 או ב- 2011 ענה : " לא יודע " .

ראה עמ' 1 שורה 26.

בתצהיר נשאל אם היו מעקלים בביתו והוא הכחיש זאת וכשהוצג לו דו"ח עיקול מיום 17.11.06 הוא טען כי בזמן זה הוא שהה בכלא.

ראה עמ' 2 שורה 12.

יש לציין שבאישור המסירה לא מצוין מס' ת.ז.

לטענת המבקש השיק נעלם והוא לא שם לב לכך.

לשאלה אם אבי המבקש עסק בצבע ובחומרי בניין טען המבקש כי הוא לא יודע.

3.אין ספק שההתנגדות לא הוגשה במועד ועל כן יש לדון בשאלה אם יש מקום להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

ההלכה הפסוקה קבעה כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק הארכת מועד משקף קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין ( בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מירקשווילי נ' (3), 209.

בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להגמיש את הדרישה ל- "טעם מיוחד", בעיקר במקרים בהם מדובר בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית בהם לא היה למבקש כלל יומו בבית המשפט.

ראה ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, נובמבר 2012 הוצאת פרלשטיין- גינוסר עמ' נ'8.