ת"ט 47979-07-15

הצדדים הסכימו כי ההחלטה הסופית בתיק תינתן ללא דיון, ואני מודה להם על כך, ומבטלת את הדיון, הקבוע ליום 28/12/15.

בתיק זה הוגש ביום 9/3/15 לביצוע צ'ק ע"ס 3,247 ₪ לז.פ. 2/12/14 שחולל בהוראת ביטול.

המבקש התגונן וביקש הארכת מועד בטענה כי ביום 8/2/15 הפקיד לחשבון, שמסר לו נציג המשיבה שני צ'קים בסך 1,500 ₪ לז.פ. 1/5/15 ובסך 1,764 ₪ (סה"כ 3,264 ₪), שישי בהם כדי לכסות את הצ'ק ואת עמלת החזרתו. מכאן טוען המבקש כי סבר שהעניין הוסדר, ולכן גם לא הגיש התנגדות לביצוע שטר במועד, עד שהופתע לקבל עיקולים.

אין חולק כי הצ'קים החלופיים נפרעו, וב"כ המשיבה טוען כי הפקדת הצ'קים הדחויים לא היתה בהסכמת נציג המשיבה, אלא ההסכמה היתה להפקדת מזומן בלבד. ב"כ המשיבה מציין כי מכתב התראה נשלח ביום 22/2/15 ונענה בעל פה כי החוב נפרע אך המבקש לא המציא אסמכתא, ועל כן נאלץ לפתוח את תיק ההוצל"פ. ב"כ המשיבה אף מציין כי שלח למבקש מכתב ביום 24/3/15, שנמסר לו ביום 19/4/15, ובו מפורטות הטענות. המכתב מיום 22/2/15 לא הוצג.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים, אני מוצאת כי פתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה בחיפזון, תוך ידיעה כי בפי המבקש טענת פרעון, וללא בדיקתה עם הזוכה. אם התנגד נציג המשיבה להפקדה, היה עליו להודיע זאת למבקש בכל מועד מאז יום ההפקדה, 8/2/15, ועד פתיחת תיק ההוצל"פ. נקיטת העיקולים הרבים בחודשים מאי, יוני ויולי 2015, לאחר שנודע כי קרן החוב נפרעה ונותרה יתרת חוב רק בגין אגרה ושכ"ט עו"ד, אינה סבירה.

הסיכום הינו כי אני קובעת שהנזק שנגרם למבקש בהתנהלות המשיבה בפתיחת תיק ההוצל"פ ובהמשך ההליכים בו, ללא בירור טענת המבקש, מתקזז מול כל הוצאה שנגרמה למשיבה בשל הפקדת צ'קים דחויים במקום מזומן, ככל שכך הוסכם.

אני קובעת כי המבקש פרע את החוב נשוא תיק ההוצל"פ שבכותרת, ומורה על סגירתו ואיפוס יתרתו, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ו, 06 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.