ת"ט 47875-05-13 מי-רב נ' קוסה

בפני בקשה להורות על ביטול החלטה שניתנה ביום 6.4.16 – למחוק את ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת, לאחר שלא התייצבה לדיון שנקבע.

המבקשת טוענת כי לא ידעה על הדיון ולא הוזמנה אליו. לטענתה, נפתח התיק בשנת 2013, בשנת 2014 שינתה את כתובת מגוריה במשרד הפנים ובשנת 2016 עדכנה את כתובתה גם במזכירות בית המשפט (וזאת לאחר שכבר ניתנה ההחלטה שאת ביטולה היא מבקשת עתה).

עוד נטען כי המבקשת קיבלה החלטה על עיכוב ההליכים בתיק אך משלא נכנס תיק זה להליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינה מצאה לקדם את ההליכים.

יוזכר כי לטענת המבקשת אין היא מכירה את המשיב והיא מעריכה כי ההמחאה נגנבה על ידי מי שהיה בן זוגה וטענה כי חתימתה זויפה (צורף אישור על הגשת תלונה במשטרה).

המשיב טען כי המבקשת מזלזלת בהליכי בית המשפט, לא הציגה טעם מיוחד לביטול ההחלטה ואף לא ציינה מתי נודע לה עליה (בשים לב לכך שהבקשה לביטול הוגשה, לכאורה, באיחור). טענות המבקשת, נטען, הוצגו באופן כללי ומבלי להתייחס לסיכויי ההגנה.

בתשובה לתגובה התייחסה המבקשת, עתה באמצעות ייצוג משפטי, לסוגיית הארכת המועד. בנוסף, חזרה על עיקרי טענותיה בבקשה.

נקבע כי נוכח האופן בו הוגשה התשובה לתגובה יש לראות בה משום בקשה מחודשת ולאפשר למשיב להגיב לה. תגובה כזו אכן הוגשה והמבקשת חידשה תשובתה לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

באשר למועד הגשת הבקשה יוזכר כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותיה הציבורית וסיכוייו של ההליך. (ור' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסק דינו של כב' הש' סולברג מיום 21.4.15, פסקאות 16-17 לפסק הדין וההפניות שם – פורסם במאגרים).