ת"ט 45939-10-15 שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ נ' בייטש

בפני בקשת התנגדות לביצוע שטר.

מדובר בשני שיקים שנמסרו על ידי המבקש על סך של 47,383 שח וכן על סך של 5,841 שח למשיבה.

לטענת המבקש השיקים הופקדו ללא זכות בשעה שהמשיבה מודעת לכך מאחר שהשיקים ניתנו על תנאי ובלא שהמשיבה נתנה למבקש כל תמורה בגינן. לטענת המבקש השיקים ניתנו על מנת לקבל הארכה של 90 ימים בתשלום ובהתנייה ברורה בין הצדדים, כי ככל שלא יבוצע תשלום על ידי החייב מר רון אלקיים, שהוא החייב היחיד והרלוונטי, תפעל המשיבה לגבות את השיק רק ממנו.

המבקש הוא קבלן שנתן שירותים למר רון אלקיים אשר הזמין בטונים מהמשיבה.

לטענת המבקש לאחר סיום בנית השלד וסירוב מר אלקיים לשלם למשיבה עבור הבטונים הוכנס המבקש בתוך הענין שבין המשיבה ובין מר אלקיים וניתנו על ידיו המחאות בכפוף להסכמה לה טוען המבקש.

בדיון שהתקיים בפני היום הוצג בפני המבקש פסק בוררות (במ/1 ) ממנו עולה כי המבקש במסגרת בוררות בינו ובין מר אלקיים התחייב לשלם סך של 54,000 שח עבור הבטונים.

עוד עולה כי בקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה על ידי בית המשפט (במ/2).

המבקש ביקש כי תינתן לו הזכות להוכיח טענותיו בפני בית המשפט בדבר ההסכמה שהיתה בין הצדדים לפיה השיקים לא יפרעו על ידי המשיבה, ועתר להתחשבות מצד בית המשפט לאור מצבו הכלכלי, ככל שבית המשפט יתנה את הרשות להגן בהפקדה כספית.

לטענת המשיבה הטענות נטענו בעלמא ללא כל יסוד ולאור במ/1 , במ /2 וחקירת המבקש אין מקום לקבל את ההתנגדות.

דיון

הלכה היא מימים ימימה, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנת ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה (מהדורה שביעית,2004) בעמ' 127; וכן ע"א688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, 199). עם זאת, בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פני הדברים כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו בהיותה "הגנת בדים" משוללת כל יסוד שאין לה על מה שתסמוך (ע"א594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722; ע"א6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חלון, פ"ד נב(1) 390, 400; ע"א 620/06חברת טימאט קאופמן סיבלר נ' אטלי (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.08 פורסם במאגר "נבו")).

וכפי שהבהיר י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית-1995) בעמ' 675:

"מאחר שמטרתו של סדר הדין המקוצר אינה אלא מניעת הדיון בתובענה שמפניה אין לנתבע כל הגנה אפשרית, ולא ניתן לשופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר-אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח.טענת-הגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירה שכנגד, השופט חייב להניח כי אמת היא, והוא חייב לשאול את עצמו, בהנחה זו: היכול הנתבע לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל ? אם כן, זכאי הנתבע לרשות להתגונן, על מנת שהענין יעבור לאפיקים של משפט רגיל" (וראו גם, ע"א 518/87פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 25.11.93 )