ת"ט 45715-05-15 סולימנוף נ' אטיאס

לפני בקשת הנתבעת להחליט בבקשתה לעניין בזיון בית משפט ללא צורך בקיום דיון ועל סמך הכתובים בלבד.

הנתבעת שכרה מהתובע דירה ולאחר פינויה נותרו בידיו המחאות ושיק בטחון חתומים על ידי הנתבעת. התובע פתח תיק הוצאה לפועל אחד בהסתמך על שתי המחאות בנות 3,000 ₪ כל אחת (מספרי ההמחאות 80000030-31 לתאריכים 3.7.13 ו-3.8.13). התביעה בתיק ההוא נמחקה לבקשת התובע ובפסק דינו של כב' הרשם הבכיר אורי הדר מתאריך 6.4.15 הותנתה פתיחתו של הליך חדש ע"י התובע בתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪.

לא עברו 8 ימים והתובע פתח - בתאריך 14.4.15 - הליך חדש נגד הנתבעת, כשהוא מתבסס הפעם על שיק הבטחון שמסרה לו, בסך 10,000 ₪ (מס' המחאה 80000033).

היות והנתבעת הציגה בהתנגדותה לשיק את פסק הדין של כב' הרשם הדר, התבקש התובע בתאריך 20.7.15 ליתן תגובתו (החלטתי נמסרה לו ב29.7.15 אך הוא סרב לקבלה) ובהעדרה ניתן פסק דין הדוחה את התביעה, מורה לתובע להשיב לנתבעת את כל ההמחאות שברשותו ומחייבו בהוצאות ההליך הקודם והנוכחי.

כעת, משלא פעל התובע על פי אותו פסק דין ולא החזיר את ההמחאות, מבקשת הנתבעת לחייב את התובע להפסיק לבזות את בית המשפט, להחזיר את ההמחאות ולשלם לה קנס על כל יום איחור בהחזרתן.

לפי תגובת התובע הנתבעת נותרה חייבת לו 10,000 ₪ - מהם 9,000 ₪ בגין שלושה חדשי שכירות ו-1,000 ₪ בגין חוב ארנונה. על כן הוא מסרב להחזיר את השיקים עד שישולמו חובות אלה. מתגובתו עולה כי השיקים אכן בידו ולא החזירם למרות החלטת בית המשפט הקובעת כי עליו לעשות כן.

כן הודיע התובע כי אין בכוונתו להתייצב לדיון הקבוע מפאת גילו וכי לא יתייצב אדם אחר במקומו.

המועד לדון בטענותיו של התובע לגופן חלף - משבקש את מחיקת התובענה בתיק הקודם (ומכך משתמע כי ויתר על תביעתו נגד הנתבעת) ומשלא הגיב להחלטתי מתאריך 20.7.15 ואף לא ערער על פסק הדין מתאריך 25.8.15 (שאף אותו סרב לקבל בתאריך 16.9.15).

טענותיו של התובע נגד הנתבעת לא תידונה איפוא. הן נדחו.