ת"ט 449-02-15 חומרי בניין אלרוחה בע"מ נ' ירום אור בע"מ

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייבת שני שקים, כל אחד ע"ס 65,000.00 ₪ שזמן פירעונם 5/7/12 ו-15/7/12 (בהתאמה).

בקשת הביצוע מפרטת תחת הכותרת "העובדות המשמשות עילה לבקשה" כי הזוכה אוחזת בשקים בחתימת ידה של החייבת, כי אלו לא כובדו במועד או לאחריו, כי על חשבון השטרות לא שולם כל סכום, כי השקים הוצגו לפירעון ואף נשלחה הודעת חילול. עיון בהעתקי השקים שצורפו להתנגדות מגלה את סיבת אי כיבוד השקים על ידי הבנק הנמשך "נתקבלה הוראת ביטול". עיון בתצלום גב השקים מגלה כי מצויה שם חתימת הסב של הנפרעת.

התנגדות המבקשת נסמכת בתצהירו של מר שי אהרוניאן מיום 26/1/15 (49 סעיפים על גבי 8 עמודים). תמצית העובדות המוצהרות: השקים בוטלו על ידי החייבת ביודעה כי אינה זכאית לתמורתם (ידיעתו של אחר אינה בבחינת עובדה להצהיר עליה על ידי המצהיר כאן – ש.ר.), לזוכה אין כרטסת של החייבת (סעיף 10), בין הצדדים מעולם לא התקיים קשר עסקי כלשהו, אין תעודות משלוח בקשר לסחורה שלא סופקה על ידי הזוכה לחייבת וכך גם ביחס לחשבוניות.

חלק מנכבד מתצהיר המבקשת עוסק בהליכי עיקול זמני טרם המצאת אזהרה שהתקיימו בלשכת ההוצל"פ, בביקורת עליהם והכל משל היה חתום מטה מכהן כערכאת ערעור על ערעור שלא הוגש.

בסעיף 17 נזכרת טענה לפיה החייבת פנתה אל הזוכה בטרם הגיע מועד פירעונם של השקים והודיעה לה, מראש ובכתב, על ביטול השקים (נוסח הפניה מיום 3/7/12 במלואו נמצא בסעיף 19 לתצהיר וצורף כנספח ט').

ארבעה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2012, שלחה הזוכה אל החייבת, התראה בגין חילול שטר, המתעלמת לחלוטין נספח "ט" הנ"ל.

זו זכתה למענה החייבת ביום 29/10/2012, כמובא בנספח י"א לתצהירה.

ביום 07/06/2015, עמד המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו. בראשיתה העיד כי הוא מנהלה של החייבת ומורשה חתימה מטעמה, כי הוא חתום על השקים (לצד חותמת החברה – ש.ר.) וכי ברישום התיבה "למוטב בלבד" על פני השטרות, התכוון כי "הספק יספק אליי ישירות את הסחורה...".

העד העיד, כי בין הצדדים בתיק זה לא היה הסכם בכתב, כי הזוכה לא סיפקה מאומה לחייבת, לא מסרה ת. מ ואף לא חשבוניות, וכן – כי החייבת לא הזמינה דבר מן הזוכה.

העד העיד, כי בין החייבת לזוכה לא היו עסקאות בעבר ואין בנמצא עסקאות עתידיות.