ת"ט 44128-08-16 סיטרוק נ' וולפגנג

1.בקשה להורות על ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 220145-14-5, ושעניינו בקשה לביצוע שיק ע"ס 29,500 ₪.

תמצית טענות המבקש הינה כי הינו תושב חוץ, יליד גרמניה, שהתגורר בארץ שנים ספורות בלבד ולפני שנים רבות שב לגרמניה, מתגורר בה ועובד בה דרך קבע, הינו בעל אזרחות ודרכון גרמניים ומגיע לארץ מעת לעת כתייר על מנת לבקר את בנו, מר אלדד שרץ.

עוד טוען המבקש כי האזהרה בתיק ההוצל"פ לא הומצאה לו כלל והיא אינה מהווה המצאה כדין, שכן הוא כלל לא שהה בארץ במועד מסירת האזהרה, וזו נמסרה לבנה של גרושתו, שאינו בן משפחתו ואשר וודאי אינו מתגורר עמו. על דבר קיומו של הליך בהוצאה לפועל, כמו גם על דבר קיומו של הצו נודע למבקש רק ביום 31.7.16 כשהגיע ארצה, לנמל התעופה בן גוריון, שם נמסר לו כי קיים נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

לגוף ההתנגדות טוען המבקש כי החתימה על גבי השיק אינה חתימתו וכי המדובר בזיוף וודאי. יתרה מכך, במועד הנטען למסירת השיק למשיבה ובמועדים הסמוכים לכך כלל לא שהה בארץ ואין לו כל קשר או עסק עם המשיבה.

לפיכך, נוכח היותו תושב חוץ, העובד למחייתו בגרמניה ומחויב על כן לשוב לארצו בדחיפות, לפי סכום התביעה, ולאור בטלות הצו בשל העדר המצאה כדין וכן אישור טענותיו ע"י המשיבה בדבר העדר קיומה של עסקת יסוד ביניהם, עותר המבקש לביטולו של הצו.

2.תמצית טענות המשיבה הינה כי המדובר בתביעה שטרית שנפתחה בשנת 2014, כאשר המבקש מנהל חשבון בנק הפתוח מזה שנים ואשר לא נסגר חרף שובו לגרמניה לפני שנים.

עוד טוענת המשיבה כי המדובר בפנקס שיקים שהונפק בשנת 2010 ועל פרטי השיק רשומה כתובתו של המבקש בעמיעוז, שם בוצעה המצאת האזהרה.

המשיבה מפנה לעולה מחקירת המבקש ובנו בדיון שהתקיים בפני, כי הבן הזמין את פנקס השיקים בשם האב באמצעות האינטרנט וכי על חלק מהשיקים בפנקס אכן חתם האב לשם מתן סיוע כלכלי לבנו, שיקים אשר לטענתו נפרעו כולם שכן עשה בכסף שימוש, כאשר אין לדעת האם אכן השיק מושא הליך זה הינו אחד מאותם שיקים חתומים, שעה שהשיק חזר מסיבת חשבון מוגבל ולא בעיה בחתימת המושך.

במצב דברים זה, בו רב הנסתר על הנגלה, הרי שבשלב זה קשה ולא נכון לאפשר יציאת המבקש מן הארץ טרם תתבררנה מרבית הטענות, ולרבות ע"י קבלת המסמכים מהבנק, שלא צורפו ע"י המבקש חרף הזמן שעמד לרשותו, ואף לא כנגד הערבים המוצעים על ידו, שאינם ערבים ראויים.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, מתוך הדין הקיים ולאחר דיון שהתקיים בפני בו העידו המבקש ובנו (המשיבה לא התייצבה לדיון ואף לא מסרה תצהיר תגובה), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול הצו להתקבל.