ת"ט 43846-12-15 בנק ערבי ישראלי בעמ נ' סאיג

בעניין: התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד

1.ביום 28/10/15 הגיש התובע לביצוע 15 שטרות בסך כולל של 87,900 ₪ שסכומם נע בין 4,200 ₪ לבין 10,000 ₪ ומועדי פרעונם מיום 10/3/15 ועד 13/8/15. כל השטרות נמשכו מחשבונו של הנתבע לפקודת זאהי סלימאן (להלן: "הנפרע") וחוללו בציון נתקבלה הוראת ביטול ואין כיסוי מספיק.

2.לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה חלקית של האזהרה ביום 4/11/15.

3.ביום 10/12/15 הוגשה התנגדות, בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד ולחילופין בקשה להארכת מועד. באשר לעיתוי הגשת ההתנגדות, נטען כי בשל העתקת מקום המפעל של המבקש, היה חוסר סדר במשרד וחלק מהמסמכים הרלבנטיים להתנגדות נמצאו רק כעבור זמן. לגופו של עניין נטען כי המבקש הוא בעלים של מפעל לייצור חומצות ושיווק שמן, הזקוק לבקבוקים בנפחים שונים. נטען כי בזמנים הרלבנטיים הנפרע ניהל עסק בשם רהיטי הארמון וסיפק למפעל המבקש מוצרי אריזה פלסטיק ושמן. נטען כי ביום 24/9/14 הגיע הנפרע לעסקו של המבקש ומסר לו סחורה בשווי 41,500 ₪. נטען כי במעמד קבלת תמורת הסחורה בשטרות, הודיע הנפרע למבקש כי צפוי מחסור באריזות פלסטיק בשל שריפת ענק שאראה במפעל "מוצרי שלם" בפארק התעשיה בקיסריה בחודש יוני 2014. המבקש מסביר כי בעקבות הודעה זו הזמין מהנפרע מוצרי פלסטיק ושמן ושילם בשטרות מעותדים. נטען כי כעבור חודש ימים לא סופקה הסחורה והנפרע הבטיח לספקה בקרוב. בחודש 15/11/14 נמאס למבקש מאי קיום הבטחות והוא הודיע לנפרע כי הוא מבטל את ההזמנות ומבקש להחזיר את השטרות. נטען כי הנפרע הבטיח להחזיר את השטרות אך לא עמד גם בהבטחה זו ולכן מבקש מתן הוראת ביטול לשטרות. המבקש מסביר כי בחודש דצמבר 2014 החל לבצע שיפוצים במפעל ולאחר מכן העתיק את מקום מפעלו. נטען כי כתוצאה ממהלכים אלו איבד המבקש את פנקסי השיקים והתקשה לתת הוראת ביטול. נטען כי ישנו כישלון תמורה מלא כלפי הנפרע. נטען כי השטרות סוחרו לאחר שהמבקש הודיע לנפרע על ביטול ההזמנה. להתנגדות צורפו מסמכי ההזמנה מיום 24/9/14 ומיום 9/10/14.

4.ביום 21/2/16 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. נטען כי השטרות נמסרו לתובע בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2014 במסגרת עסקאות ניכיון שיקים. נטען כי החוב של הנפרע לתובע עומד על סך של 1,652,115 ₪ נכון ליום 1/2/16. נטען כי כנגד הפקדת השטרות לניכיון נתן הבנק לנפרע כספים, אשראים ומשיכות יתר בחשבון. נטען כי התובע קיבל את השטרות לפני שהגיע מועד פרעונם והתובע לא ידע כי קיימת בעיה כלשהי בזכותו של הנפרע בשטרות. לפיכך נטען כי התובע נהנה ממעמד של אוחז כשורה וזכאי להיפרע מהשטרות.

5.ביום 20/3/16 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי הסכום הכולל של ההזמנות הוא 81,400 ש"ח. נטען כי ממצורפי התגובה עולה כי הנפרע סיחר את השטרות בחודשים נובמבר ודצמבר 2014 ובחודש מרץ 2015, לאחר שקיבל את הודעת הנתבע בדבר ביטול העסקה ביניהם והתבקש להחזיר את השטרות. נטען כי ממצורפי התגובה אפשר להתרשם כי עסקו של הנתבע היה ונמצא ברמת סיכון גבוהה במיוחד כאשר הופקדו השטרות ולכן התובע לא היה תם לב כאשר נתן ערך בעד השטרות. נטען כי לתובע היה את כל המידע הדרוש לו לשם בחינת מצבו הפיננסי של העסק של הנפרע ולכן היה עליו לדחות את ביצוע הניכיון , כל עוד לא קיבל מידע מלא על עסקאות היסוד.

6.לאור האמור בהחלטתי מיום 21/2/16, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל ולקבל את ההתנגדות מהטעמים שיפורטו להלן.