ת"ט 42710-07-15 מוסך ש. כהן ובניו (1998) בע"מ נ' אלפסי

לפני בקשה למתן ארכה להפקדת ערבון בהתאם להחלטה מיום 27.01.2016. הבקשה הוגשה בחלוף כארבעה חודשים מן המועד שנקבע להפקדת הערבון.

לטענת המבקשת לא עלה בידיה להפקיד הערבון בשל עיקול שהוטל על חשבונה והיא לא יידעה את בא כוחה כי לא ביצעה את ההפקדה ולא ידעה כי היא רשאית להגיש בקשה למתן ארכה לעשות כן.

המשיבה מתנגדת לבקשה הן בשל האיחור בהגשת הבקשה והן מאחר שלטענתה אין במסמכים שצורפו כדי ללמד על מועד הטלת העיקול ועל פרק הזמן שבו העיקול היה בתוקף.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לקבל הבקשה.

טענתה של המבקשת כי הוטל עיקול על חשבונה לא נסתרה. יש לציין כי לטענת המבקשת העיקול הוטל בין היתר על ידי המשיבה כך שהיה בידי ב"כ המשיבה להמציא אסמכתה שיש בה כדי לסתור הטענה בדבר קיומו של עיקול בתקופה הרלוונטית והוא לא עשה כן.

אין חולק כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר. טענת המבקשת לפיה לא ידעה כי עליה לבקש ארכה להפקדת הערבון אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמבקשת מיוצגת במסגרת הליך זה. עם זאת, סבורני כי מעת שקיים הסבר סביר לאי ההפקדה במועד, מאחר שבפועל קודם ניתנה החלטה בדבר דחיית ההתנגדות הוגשה בקשה למתן ארכה ומתוך שיש ליתן משקל לזכות הפניה לערכאות ואת מחדלה של המבקשת ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות הרי שיש לאפשר למבקשת להפקיד את הערבון על פי ההחלטה ולדון בתובענה לגופה.

לאור האמור לעיל ומאחר שבשל מחדליה של המבקשת נדרשה המשיבה להגיש בקשות ותגובות מצאתי מקום לחייב את המבקשת בהוצאות בסך של 750 ₪ ללא קשר עם תוצאות ההליך.

סוף דבר, אני מורה כי ככל שהמבקשת תפקיד הסך של 2,800 ₪ בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 17.07.2016 תתקבל ההתנגדות בהתאם להחלטה מיום 27.01.2016 והתובענה תיקבע להמשך ההליכים. לא יופקד הסך האמור במועד תידחה ההתנגדות.

מן הנימוקים כמפורט לעיל אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 750 ₪.