ת"ט 42054-10-15 אליהו נ' בסיוק

בתאריך 2.3.16 נועד להתקיים דיון בהתנגדות שהגיש המבקש.

המבקש לא התייצב לדיון, ומשכך נדחתה התנגדותו.

למחרת הדיון הוגשה בקשה לביטול ההחלטה. לטענת ב"כ המבקש, מועד הדיון נרשם בטעות לתאריך אחר (3.3.16) ובשל טעות אנוש זו לא התייצב המבקש לדיון במועד. ב"כ המבקש חזרה על עיקרי ההתנגדות והצביעה על סיכויה להתקבל.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, וב"כ המבקש עדכנה את בית המשפט בדבר נסיונה להמציא את ההחלטה בעניין התגובה לצד שכנגד. התגובה לא הוגשה ועל כן נקבע כי המשיב מסכים לבקשה וההחלטה מיום 2.3.16 בוטלה, כמבוקש.

רק לאחר שבוטלה ההחלטה הגישה ב"כ המשיב את תגובתה, טענה כי הדברים שהוצגו בפני בית המשפט בבקשה לביטול ההחלטה לא היו מדויקים, טענה כי לא הומצאה לה ההחלטה וכי לכשזו תומצא – תגיב לגופו של עניין.

בתשובה חזרה ב"כ המבקש על עיקרי הבקשה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל החלטה במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

אמנם, אין המבקש זכאי לביטול ההחלטה מחובת הצדק, שכן לא נפל פגם בהחלטה כאשר ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לבטלה לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי המבקש בקשר לעניין בגינו ניתנה ההחלטה מלכתחילה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם התרשמתי כי למבקש טענות הגנה המחייבות בירור (לפחות בשאלת מתן הרשות להתגונן, ואולי אף – ובשים לב להלכות הנוהגות – במסגרת בירור המחלוקת עצמה במשפט).

בשלב זה אין מקום, ונדמה שאף לא ראוי, להכריע במחלוקת העובדתית בין באי כח הצדדים באשר להדברות ביניהם בקשר להמצאת ההחלטה עובר לדיון. יוער רק שגם אם טוענת ב"כ המשיב כי היה על ב"כ המבקש לנהוג אחרת באשר לדרך בה הומצאה (או לא הומצאה) לידיה ההחלטה, הרי שלא מן הנמנע שמשידעה ב"כ המשיב על כך שהוגשה בקשה לביטול ההחלטה יכלה לפעול בצורה יזומה ואקטיבית יותר לקבל לידיה את הבקשה ולא להמתין באפס מעשה ומבלי להגיב לה.

כך או כך, סבורני כי ממילא אין באמור כדי לשנות את התוצאה של החלטתי, ועל כן לא אדרש לאמור למעלה משצוין לעיל.