- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ט 40732-07-15 דאבש נ' אפרתי
|
ת"ט בית משפט השלום כפר סבא |
40732-07-15
13.1.2016 |
|
בפני הרשם: הבכיר צוריאל לרנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: אשר חיים אפרתי |
משיב: גיא דחבש |
| פסק דין | |
|
בפני תביעה שטרית, בסך של 2,000 ₪ (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט; יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל עולה על 3,000 ₪). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 5010321014), עת הוגש לביצוע שיק שמשך המבקש, ערוך לפקודת המשיב. המבקש הגיש התנגדות.
ביום 27.3.2014 נדונה ההתנגדות בדיון אשר התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).
בקליפת אגוז: אין חולק, כי המבקש הכניס את רכבו למוסך של צד ג', לטיפול שכלל התקנת רכיב שרכש המוסך מאת המשיב. אין גם חולק, כי השיק נמסר למשיב עבור אותו רכיב. המבקש טוען, כי השיק עצמו אמנם הובא על ידו למוסך, אך לא נמסר, ומי מעובדי המוסך גנב אותו מהמבקש. משכך, שילם המבקש עבור הטיפול שלא באמצעות השיק. השיק הגיע מאותו עובד אל המשיב, והמבקש סרב כמובן לפרוע את השיק. בעל המוסך הסכים לשלם למשיב את סכום השיק, תמורת השיק, אולם המשיב סרב להגיע למוסך, וסרב להצעות פתרון אחרות. המבקש נשען, אפוא, על גניבת השיק, כדי להיפטר מפרעונו, ואילו המשיב סבור שעל המבקש לפרוע את השיק. בין הצדדים גם מחלוקת הנוגעת למועד הגשת ההתנגדות.
"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).
מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).
לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את המבקש לשלם למשיב סך כולל של 2,000 ש"ח.
סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 5010321014 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.
ניתן היום, ג' שבט תשע"ו, 13 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
