ת"ט 39998-01-15 בדארנה נ' עפיפי

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 22.2.2015 בהעדר התייצבות מטעם המבקשת לדיון שנקבע לבירור ההתנגדות שהגישה. על פי הנטען, הזימון לדיון נשלח לכתובתה הקודמת של המבקשת ולא לזו העדכנית: רח' ניצן 33/1 , בנצרת עילית. הזמנה לדיון לא נשלחה לבאת כוחה על אף שלהתנגדות צורף ייפוי כוח. כן טענה כי סיכויי ההתנגדות גבוהים נוכח טענת הזיוף.

המשיב התנגד לבקשה וטען כי פסק הדין ניתן כדין. המבקשת אישור מסירת הזימון חזר לאחר שהמבקשת לא דרשה אותו, ובחרה להתעלם מהודעות הדואר שנשלחו אליה. המבקשת לא מציינת בבקשתה מה היא הכתובת בה התגוררה בעבר ומסתפקת בציון כתובתה הנוכחית . ברשימת תיקים בהוצל"פ שצורפה לבקשה מופיעה כתובת המבקשת ככתובת בה בוצעה ההמצאה של הזימון, אותה כתובת אליה נשלחה האזהרה בתיק ההוצל"פ ונתקבלה בידי המבקשת.

מעיון בתיק עולה כי האזהרה בתיק ההוצל"פ נשלחה למבקשת לכתובת רח' כליל החורש 23 בנצרת עילית והתקבלה כדין. מדובר באותה כתובת שצויינה על גבי השטר שהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ. המבקשת הגישה את ההתנגדות באמצעות עו"ד וכתובת עוה"ד צויינה ככתובת למשלוח כתבי בי- דין. מעיון בתיק עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת הנתבעת הנ"ל ולא לבאת כוחה. הזימון לא נדרש על ידה, אולם פסק הדין שנשלח גם הוא לכתובת הנ"ל נתקבל על ידה כדין.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת כי : "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

תקנה 480 לתקנות הנ"ל קובעת כי: "בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי".

המצאה שבוצעה למבקשת עצמה, גם כשהיא מיוצגת בהליך על ידי עו"ד הינה המצאה כדין, המבקשת לא הרימה הנטל להוכיח שהכתובת אליה נשלח הזימון אינה כתובתה העדכנית. צילום תעודת הזהות שצורף לבקשה אינו קריא ולא ניתן ללמוד ממנו על המועד בו שונתה הכתובת במרשם האוכלוסין. המבקשת לא ציינה בבקשה, מתי בדיוק עברה לכתובת הנוכחית רח' ניצן 33/1 בנצרת עילית וכיצד על אף מעברה לכתובת הנ"ל פסק הדין מיום 22.2.2015 שנשלח לכתובת בה בוצעה ההמצאה של הזימון נתקבל כדין על ידה (אישור המסירה חתום על ידי "ערין").

יחד עם זאת, מקום בו ציינה המבקשת בהתנגדות כי מענה להמצאת כתבי בי- דין הינו כתובת משרדה של באת כוחה, מן הראוי היה לשלוח את ההזמנה לדיון למענה של עורכת הדין.

לאור האמור ובהתחשב בטענת ההגנה שהעלתה המבקשת בהתנגדות, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 22.2.2015 תוך הותרת החיוב בהוצאות על סך של 500 שנפסקו במסגרתו כנגד המבקשת.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ה, 06 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.