ת"ט 3994-11-16 שמאלי נ' א.א. אדואן הובלות בע"מ

1.התובע הגיש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 503318-10-16, שני שיקים בסך 70,000 ש"ח כל אחד, המשוכים לפקודתו אשר מועד פירעונם 30.6.16, ו- 30.7.16. השיקים בוטלו על ידי הנתבעת, כפי שבוטלו שיקים אחרים בסדרת שיקים שמסרה הנתבעת לתובע. 

בין הצדדים הליכים קודמים ובמסגרתם בהחלטה מיום 15.8.16, נדחו התנגדויות לביצוע שיקים דומים, שמועד פירעונם היה ליום 28.2.16, ו- 30.3.16, וזאת במסגרת ת"ט 69303-03-16 ו- ת"ט 65028-06-16.

בהחלטה מיום 15.8.16 נדחו ההתנגדויות גם מההיבט הדיוני בגין מחדל בפירוט הטענות וגם מההיבט המהותי מאחר ובגין אותן המחאות הועלו טענות שונות, האחת – כי המשיב חייב למבקשת כסף בגינה נמסרה על ידו המחאה שביטל, והשנייה – כי מדובר בעסקת ברזל שלא מומשה. עוד הדגיש בית המשפט כי לא הועלתה כלל טענת קיזוז ולכן דין ההתנגדות להידחות.

הליך נוסף בין הצדדים נפתח בגין שתי המחאות נוספות, שמועד פירעונן הינו 30.4.16, ו- 30.5.16. בהחלטה מיום 20.1.17 במסגרת ת"ט 6197-08-16, נקבע כי ההחלטה אשר דחתה את ההתנגדויות הנ"ל, אינה מהווה השתק פלוגתא. לגופו של עניין נקבע כי בהעדר חקירה, לא נסתרו טענות ההגנה אשר כללו גם טענות לחוב של המשיב כלפי המבקשת.

2.בהליך זה נטען בתצהיר מנהל המבקשת כי לאור מניעת כניסתו של המשיב לישראל, נוצר אצלה חשש לאיבוד כספים אותם חייב לה המשיב ולכן דאגה לבטל את ההמחאות. עוד הפנתה המבקשת לתביעה שהגישה כנגד המשיב בבית משפט השלום בבאר שבע, אשר העתקה צורף להתנגדות.

בסעיף 10 לתצהיר נטען כי ההמחאות הינן חלק מתשלומים הדדיים בגין עסקאות "שונות ומשונות בין הצדדים" וכי המשיב הותיר אצל המבקשת חוב פתוח בסך של 846,307 ₪ וזאת מעבר לשיק בטחון שמסר, אשר בוטל על ידו.

3.לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בתצהיר, מצאתי כי התצהיר אינו מגלה הגנה אפשרית כנגד השיקים. בניגוד למסקנה בהחלטה הנ"ל מיום 20.1.17, לא מצאתי כי הוצגה הגנה ראויה בין צדדים קרובים לשטר.

הנתבעת לא מפרטת כלל מתי מסרה את כל ההמחאות, מה לשיטתה התמורה שקיבלה כנגד אותן המחאות ומדוע לא זכאי המשיב לתמורה הנקובה בשיקים שמסרה. אין די בטענה כי נערכו בין הצדדים עסקאות שטיבן לא הובהר ובנוסף טענה כללית כי המשיב חייב לה כספים העולים על סכום של השיקים. הבקשה כוללת טענת קיזוז, אולם התצהיר לא מפרט את טענת הקיזוז.

אין די בהפניה לתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיב, מאחר ולא ניתן לטעון במסגרת בקשת רשות להתגונן טענות על דרך ההפניה, אלא יש להתכבד ולפרט את טענות ההגנה ובמיוחד טענות קיזוז.

על כן, עולה כי המבקשת לא למדה ממחדליה בהליכים קודמים, ורמת הפירוט של בקשתה מונעת אפשרות לתת לה רשות להתגונן. לאור מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בשאלה, האם ההחלטה מיום 15.8.16, יצרה השתק פלוגתא המונע התגוננות בהליך זה. (יוער רק כי לטעמי אכן יש קושי לקבל את טענת השתק הפלוגתא כפי שנקבע בהחלטה מיום 20.1.17).