ת"ט 3786-01-14 עאלם נ' זועבי מוראד - חברה לחקלאות ומסחר בע"מ

1.בפני התנגדות לביצוע שטר.

המבקשת טענה בתצהיר התומך בהתנגדותה ושניתן ע"י מנהלה כי היא מסרה את השיק נשוא הביצוע יחד עם עוד שני שיקים לאדם בשם איאד עזאם ,בתמורה למתן שירותי קטיף, אלא שמר עזאם הנ"ל לקח את השיקים ונעלם.

המצהיר טוען כי בעת מתן השיקים למר עזאם הובהר לו שאסור לו לסחר את השיקים.

המצהיר פנה, לטענתו למר עזאם ,כדי שיחזיר לו את השיקים אך הלה התחמק והסב אותם לצד שלישי הוא המשיב.

2.התקיים דיון בפני ביום 3.11.14 בו נחקר מנהל המבקשת על תצהירו.

המצהיר טען כי הגיע אליו בחור שהציע שיעשה לו עבודות קטיף.

בפעם הראשונה איאד ביצע את העבודות וקיבל כסף אלא שבפעם השנייה הוא לא עשה את העבודות מחד גיסא ,אך סיחר את השיקים ,מאידך גיסא.

לטענת המצהיר נערך הסכם בכתב שהעתק ממנו נמצא אצל רו"ח של המבקשת.

3.הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו עדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ' וורנר, פ"ד מו ( 1 ), 273, 272.

ע"א 594/89 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב ( 1 ), 722, 721.

רע"א 465/89 דביר נ' בנק מזרחי מאוחד, פ"ד מה ( 1 ), 66.

ומכאן, בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה והגנת הנתבע אמת היא, האם יכול הוא לזכות במשפט והתשובה כן, נותנים לנתבע רשות להתגונן.

במקרה זה הגנת המבקשת מופנית נגד הצד הקרוב שקיבל את השיקים ממנה מר עזאם איאד.

עפ"י הלכת פסק דין ע"א 218/66 חבניה נ' גליק, פ"ד כ ( 4 ), 67, 63, נקבע כי המבקש יפרט טענותיו כלפי הצד הקרוב וטענות אלו תעמודנה לו גם כנגד הצד השלישי, במקרה זה המשיב.

בשלב זה של הדיון הנתבע אינו נדרש להוכיח את טענותיו ולא את הטענה שהמשיבה אינה אוחזת כשורה ובעד ערך שכן זו שאלה לדיון בתביעה גופא.