קרגו אמרפורד בע"מ נ' ח. פיקסל סחר בינלאומי בע"מ ואח'

לפני מונחות שתי בקשות. האחת, לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ והשנייה בקשה לביטול עיקול. התקיימו שני דיונים בבקשות, המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו בפני בעל פה. בדיון הראשון הגיעו הצדדים להסכמה בהמלצתי כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל לאלתר.

לפיכך אדון בבקשה לביטול העיקול. בהתאם להלכה בעניין דן מרגליות משמוגשת בקשה לביטול עיקול יש לדון בבקשה לעיקול מלכתחילה ולפיכך, התובעת, מבקשת העיקול, תיקרא: "המבקשת" ואילו הנתבעים שכנגדם יוצא צו העיקול יכונו: "המשיבים".

העיקול הוטל במסגרת תביעה לביצוע שיק על סך של 700,000 ₪ שניתן במסגרת תשלום הלוואה שקיבלה המשיבה מאת המבקשת וחולל. המשיב ערב אישית לשיק ולהלוואה בהיותו בעל המניות והדירקטור היחיד במשיבה. המבקשת הינה חברת עמילות מכס שנתנה שירותי עמילות למשיבה שהינה חברת ייבוא של משקאות אלכוהוליים.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקשת:

1.המבקשת צירפה את שטר החוב וההלוואה לבקשתה. נטען כי ההלוואה הייתה צריכה להיות משולמת עד ליום 1.3.17 אך לא שולמה והשיק חולל.

2.בידי המבקשת שעבודים על הסחורה של המשיבה, בקבוקי וודקה טראמפ, אשר נמצאים במחסני המבקשת, ואינם מספיקים להבטחת התביעה, שכן הכמות המשועבדת בפועל עומדת על מחצית מהכמות שהייתה אמורה להיות משועבדת לפי הסכם ההלוואה וגם שוויה נמוך.

3. משיב הודיע למבקשת כי הוא נקלע לקשיים כלכליים ויש לו ולחברות שבשליטתו נושים רבים ומתנהלים כנגדו הליכי הוצל"פ נוספים. בנוסף המשיב חייב למבקשת חובות אחרים של חברות אחרות להן הוא ערב אישית.

4.על זכויות המשיבה רשומים 2 שעבודים ולכן קטנים סיכויי המבקשת להיפרע.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבים:

1.המשיבה ביקשה לרכוש טובין של וודקה ובירות מחברה נופת, חברת לורן, ולצורך כך העמידה המבקשת את ההלוואה הנ"ל למשיבה.

2.ההלוואה הותנתה בכך שהמשיבה תשעבד למבקשת סחורה בשווי כפול מסכום ההלוואה. דהיינו בסכום של 1,500,000 ₪. המבקשת הסתירה בבקשתה, מסמכים מהותיים והם רישום אגרת החוב והשעבוד של הטובין לטובתה אצל רשם החברות.

3.המבקשת טוענת כי מצויה בידה רק כמחצית מהטובין. היא לא פירטה כיצד נותרה בידה רק מחצית וגם אם טענתה נכונה הרי שמחצית משווי הטובין עומדת על סך של 750,000 ₪.

4.גם טענתה של המבקשת כי קיימים 2 שעבודים נוספים על הטובין של בנקים, אינה נכונה. ניתן ללמוד מנסח החברות של המשיבה, כי השעבודים אינם קשורים לטובין אלא הם רובצים על פיקדון כספי בבנק הפועלים ובבנק המזרחי על מסמכים סחירים, ני"ע, שטרות ושיקים של המשיבה. השעבוד של המבקשת על הטובין הוא בלעדי. ולכן המבקשת יכולה להיפרע מן הטובין ולא קיימת הכבדה בביצוע פסק הדין, ובוודאי שאין מקום ליתן את העיקול.

5.צו העיקול בבנקים גורם למשיבה נזקים, בעבודה מול לקוחותיה.

6.בשלב הסיכומים גם טענו המשיבים, כי לאור התקסד"א, היות ומתנהל התיק בביהמ"ש על המבקשת להפקיד התחייבות עצמית בצירוף עירבון במזומן.

לגופו של עניין: