ת"ט 36846-07-15 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' ח'לאילה

בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1.ביום 03/06/15 הגיש התובע לביצוע שטר על סך 25,000 ₪, זמן פירעון 21/05/15 , אשר נמשך מחשבונו של הנתבע לפקודת כ.ר.מיראל לבניין ופרויקטים בע''מ (להלן "הנפרעת") וחולל בציון נתקבלה הוראת ביטול.

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה טען כי השטר אבד. נטען כי אשת הנתבע איבדה ארנק שבתוכו מספר רב של שטרות של הנתבע, כאשר חלקם חתומים על ידו וחלקם לא. נטען כי על התובע להוכיח כי החתימה על השטר היא חתימתו של הנתבע, וכן לגלות לנתבע איך השטר הגיע לידיו.

3.ביום 20/08/15 הוגשה תגובת התובע להתנגדות. נטען כי היה לנתבע לצרף תצהיר של אשתו ומשלא נעשה הדבר, האמור בתצהירו מהווה עדות שמועה בלתי קבילה. עוד נטען כי היעדר תצהיר של אשת הנתבע מצדיק דחיית ההתנגדות לאור ההלכה הפסוקה לפיה אי הבאת עד רלוונטי פועלת לחובתו של הצד שצריך היה להביאו. מודגש כי בתצהיר הנתבע אין פרטים מהותיים בנוגע למועד אובדן הארנק, המועד בו נודע לנתבע לראשונה על זיוף השטר וכן הפעולות שבוצעו לאחר שהתגלה הזיוף הנטען. ב"כ התובע מצרף מסמכים מהם עולה כי שני שטרות אחרים שנמשכו מחשבונו של הנתבע לפקודת הנפרעת, הופקדו בחשבונה של הנפרעת אצל התובע, כאשר שטר אחד כובד ושטר אחר חולל. משום מה טען ב"כ התובע כי שני השטרות כובדו, מבלי להתייחס לכך שעל פי פירוט התנועות בחשבון , שטר על סך 5,000 ₪ חולל ביום 02/04/15, לאחר ששטר על סך 5,000 ₪ הופקד ביום 30/03/15. ב"כ התובע טוען כי שני השטרות הנ''ל והשטר נשוא תיק זה נמסרו לתובע יחד ולכן העובדה ששניים מהשטרות נפרעו במועדם , מהווה הודאת בעל דין של הנתבע בתקינות שלושת השטרות , לרבות השטר נשוא תיק זה ולחילופין מצדיקה הוראה של בית משפט על החלפת נטלים בתיק. לפיכך, מבוקש לדחות את ההתנגדות או לחילופין להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל או סכום השטר בקופת בית המשפט.

4.ביום 06/10/15 הוגשה תשובת הנתבע לתשובת התובע. במענה לטענות בדבר היעדר תצהיר של אשת הנתבע, צורף תצהיר של אשת הנתבע אשר הוגש לתיק אחר בו הגישה האישה התנגדות לביצוע שטר אותו הגיש התובע בתיק ת''ט 33821-07-15. ראוי לציין כי באותו תצהיר מצהירה אשת הנתבע כי מדובר בשטרות שלה. במענה לטענות בדבר היעדר פירוט נטען כי לאחר שנודע דבר הזיוף , בדק הנתבע ומצא כי בעל השליטה בנפרעת נפטר ולכן לא היה צורך בהגשת תלונה במשטרה. באשר למועד גילוי הזיוף נטען כי הדבר התגלה סמוך לפני ביטול השטר על סך 5,000 ₪. נטען כי מתוך שני השטרות שצוינו בתגובה, אחד על סך 12,500 ₪ נפרע בטרם הספיק הנתבע לבטלו, ואילו השני על סך 5,000 ₪ , בוטל. בסעיף 8 לתשובה נכתב כי "ראוי להדגיש ולאחר בדיקה כי השיקים שנפרעו בידי אותו איש שנפטר שהוא עוסק בניכיון שיקים ואין בהכרח קשר ישיר בין המתנגד ובין אותו נפרע". הבאתי את הדברים בציטוט מדויק כיוון שהתקשתי לרדת לסוף דעתו של הנתבע בעניין זה. נטען כי מדובר בטענת זיוף המצריכה בירור בהליך משפטי מלא.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 20/08/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.בפסיקה נקבע לא אחת כי טענת זיוף אינה מילת קסם הפותחת את שערי בית המשפט בפני המתנגד. טענת זיוף יש לפרט לא פחות ואולי אף יותר מכל טענה אחרת בשל ההיבט הפלילי של הטענה.

7.במקרה שלפניי, הפירוט שניתן הינו חלקי ומאוחר. לא ברור מדוע כבר במסגרת ההתנגדות עצמה לא צורף תצהיר של אשת הנתבע בדבר נסיבות אובדן הארנק ובו השטרות. היה מקום להסביר מהן הנסיבות שהובילו את אשת הנתבע להחזיק בארנק שלה מספר רב של שיקים משוכים מחשבונו של בעלה, כאשר חלק מהשיקים חתומים וחלק אינם חתומים. למקרא התצהיר של אשת הנתבע אשר הוגש בתיק אחר, לצד תצהירו של הנתבע, לא ברור מדוע אשת הנתבע הצהירה כי מדובר בשטרות משלה כאשר לכל הדעות על פי החומר המצוי בתיק, השטר נשוא תיק זה נמשך מחשבונו של הנתבע. לא ברור מדוע רק במסגרת התשובה לתגובה נזכר הנתבע לספר לבית המשפט כי שטר נוסף שניתן לאותה נפרעת מחשבונו בסכום משמעותי של 12,500 ₪ , נפרע בטרם הספיק הנתבע לתת לגביו הוראת ביטול.

8.גם הגרסה של הנתבע בכל הנוגע למערכת היחסים בינו לבין בעל השליטה המנוח בנפרעת, נותרה מעורפלת ולא מפורטת. לא ברור האם היתה היכרות מוקדמת בין הנתבע לבין בעלי הנפרעת ואם היתה, מה היה טיבה של אותה היכרות.