ת"ט 36697-06-15 אמארה נ' אבו ראס

מונחת לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, התנגודת לביצוע שטר ובקשה לעיכוב הליכים.

אדון תחילה בהתנגדות לגופה על מנת לעמוד על סיכויי ההגנה ולקבל בכך אינדיקציה לרמת הגמישות הנדרשת בעניין הארכתה המועד ועיכוב ההליכים במעמד צד אחד.

הנתבע טוען בהתנגדות כי בינו לבין התובע , שהאו גם הנפרע על פי השיק, לא התקיימה כל עסקה או התקשרות, קיים כישלון תמורה מוחלט, התובע ו אוחז בשיק שלא כדין , ו - "שלא כדת" " ובמועד ובזמן שהשטר לא היה סחיר היה פגום".

מוסיף הנתבע ומצהיר כי השטר דנן ועוד שטר נוסף "שולמו לספק הדלק קיו נפט וכשחזרו ,לא כובדו ולא נפרעו, ולאחר תשלום תמורתם לספק החזיר לידי שני השיקים בחזרה". וגם "הנני להצהיר כי השיק דנן ועוד שיקים נוספים משלא נפרעו שילמתי תמורתם במזומן במלואה לספק הדלק".

כיצד הגיע ,אפוא, השיק שבביצוע לידי התובע ? מצהיר הנתבע כי :

"הנני להצהיר כי ביום 19.4.15 או בסמוך לכך כשהייתי בכפר כנא וירדתי מהרכב מיד לאחר מכן נעלמה לי מעטפה אשר בתוכה שיק דנן, ועוד שיקים נוספים וחלק שטרם הגיע מועד פירעונם משוכים מחשבון להב עג'אג תשתיות השקעות בע"מ כמפורט בתלונה שהוגשה במשטרת ישראל".

הכרעה:

ההלכה שמנחה אותנו היא שיש לתת למבקש רשות להתגונן את יומו במשפט ותהא הגנתו חלשה ככל שתהיה. הלכה זו מעוגנת בזכות הגישה לערכאות ואין צורך להכביר מלים על אודות מרכזיותה של זכות זו בשיטתנו.