ת"ט 35343-12-13 מחאג'נה נ' חמרה

הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייב חמישה שקים בסדרה, כל אחד ע"ס 20,000₪, מועדי פירעון 30/07/2012 – 30/11/2012, בהתאמה. 

השקים משוכים על בנק מרכנתיל דיסקונט, מחשבון המבקש לפקודת נפרעים שונים.

בקשת הביצוע מציינת, כי הזוכה מחזיק בשקים החתומים ע"י החייב המוסבים ע"י החייב ואחרים, ויתר האמור בפרק ו' של בקשת הביצוע.

ההתנגדות נסמכת בתצהיר החייב מיום 15/12/2013 וכן בתצהיר משלים מיום 20/2/2014, אשר הוגש בהסכמה עפ"י החלטה מיום 23/2/2014.

בתצהיר הראשון מצהיר המבקש בין היתר, כי השקים הוצאו ממנו במרמה ע"י המשיב ו/או הנפרע ו/או ראשיד עבאהרי. עוד מוצהר, כי המשיב נטל לידיו את השקים לאחר מועד פירעונם כשאינם שלמים ואינם תקינים עפ"י מראם וכן, כי לא נתקבלה ע"י המבקש תמורה כלשהי בעבור השקים לא מן המשיב ולא מן הנפרעים.

המבקש מצהיר, עפ"י יעוץ משפטי, כי המשיב אינו אוחז כשורה בשקים, כי אינו אוחז בהם כלל, כי קיים כישלון תמורה מלאה, כי סיחור השקים פגום, ולפי מסקנתו וטענותיו (אלו כלל אינם בגדר עובדה להצהיר עליה – ש.ר) יש ליתן לו הרשות להתגונן.

עוד מצהיר המבקש, כי אותו ראשיד הנזכר לעיל, הינו שכנו, מכוח יחסי השכנות הקרובים והאמון שרכש לו, לאביו ולאחיו, נפל קורבן "לתרגיל עוקץ ולמעשה מרמה" של ראשיד הנ"ל: בפברואר 2012 פנה ראשיד אל המבקש הציג עצמו כמי שנקלע למצב כלכלי קשה כדי הגבלת חשבונו בבנק וביקש מן החייב שקים חתומים על החלק כדי שיתן אותם לספקיו והתחייב להחזיר כל שיק למבקש בטרם יגיע מועד הפירעון.

התחייבות זו לא כובדה ע"י ראשיד, שכן השקים הוצגו לפירעון, למעט שקים שתמורתם הוחזרה למבקש בטרם הגיע מועד הפירעון.

ביום 24/2/2014 עמד המבקש לחקירה נגדית ובראשיתה אישר, כי חתימתו היא חתימת המושך על גבי השקים.

עוד העיד, כי אינו מכיר אישית את הנפרעים ולא הוא מילא את פרטיהם.

כאשר נשאל, האם מכיר הוא את הזוכה ענה "כי הכיר אותו רק בעת שעשה עסקה של רכב בבית המרקחת".

כשנשאל, האם עפ"י העסקה רכש מן הזוכה את רכבו בתמורה ל-100 אלף ₪, ענה "אני לא קניתי. לפי החוזה צריך לקנות אבל אין אוטו ואין כסף. נפלתי לעוקץ של ראשיד עבאהרי...כאשר נשאל, האם נכון כי השקים נשוא ההתנגדות הם אלה המפורטים בזיכרון הדברים של מכירת הרכב, השיב בחיוב ובהמשך העיד, כי אלה השקים שניתנו בתמורה לרכב שהוא עצמו רכש, אך העיד, כי לא קיבל את הרכב, לא את השקים ולא כסף.