ת"ט 33599-05-17 ע.ב מוקד אשראי בע"מ נ' האן

מונחת לפניי בקשה לביטול עיקול שהוטל במעמד צד אחד בטרם המצאת אזהרה על המקרקעין של המבקש, על חשבונות בנק של המבקש, חסכונותיו וקופות הגמל שלו. לחילופין, עותר לייחד את העיקול על המקרקעין אשר עוקלו הידועים כגוש 5749, חלקה 27, בלבד, והאיל ואלה מכסים בשוויים כל יתרת חוב אפשרית בתיק ולבטל את יתר העיקולים שהוטלו על נכסי המבקש, הואיל ועיקולים אלה עולים על החוב הנתבע.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

המשיבה היא חברה אשר עיקר עיסוקה הוא מתן הלוואות לשכירים. המבקש נכנס כשותף בחברה והוסכם כי יעמיד הלוואה לחברה אשר תוחזר לו מידי חודש מתוך תזרים ההכנסות השוטף בנוסף לחלוקת הרווחים. המבקש החזיק 25% ממניותיה ולטענתו השקיע בה מעל ל-20 מיליון ₪. כן שימש כדירקטור בחברה. לגרסתו, הוא הבין כי החברה מוציאה ממנו כספים אולם לא משלמת לו את הרווחים המובטחים בגין השקעתו. שכן, הגם שהחברה שילמה לו סכומי כסף על חשבון ההלוואות שהלווה לה, היא לא שילמה דבר בגין הרווחים המובטחים כאמור בהסכם בין הצדדים ולא סילקה את ההלוואות. כנגד המבקש, נפתח תיק הוצל"פ שמספרו 519535-03-17 על ידי משיבה, ע.ב מוקד אשראי בע"מ, על סך של 900,019.72 ₪. המשיבה הטילה עיקול לפני המצאת אזהרה בשתי פעימות. האחת, בתאריך 20.3.2017 על חשבונות בנקים (מחזיקים 1-3). האחרת, בתאריך 30.3.2017, על חברות הביטוח (מחזיקות 4-5).

לגופו של עניין, טוען המבקש כי המשיבה 1 היא החייבת האמיתית כלפיו וחובה כלפיו לשיטתה עצמה עומד על סך של 12,100,000 ₪. זאת, על פי הסכם מפורש, בכתב, אותו המשיבה אינה מכחישה. על כן, בשעה שיש למשיבה חוב שאינו שנוי במחלוקת מבחינתה של 12.1 מליון ₪ כלפיו, אין הצדקה להטלת עיקול על נכסי המבקש על סך של 900,000 ₪. אפילו תמצי לומר כי המשיבה זכאית לכספים אותם היא תובעת, הרי שיכולה הייתה לבצע עיקול עצמי ו/או קיזוז מתוך הכספים אותם היא חייבת למבקש ולהימנע מהטלת עיקולים עליו. כך אפילו נהגה לטענתו המשיבה, טרם הגשת ההליך, וביטלה שיקים אשר משכה לפקודתו מתוך כוונה לקזזם. כן ציין כי נוכח הפרה יסודית של חוזה מכירת המניות מצד המשיבה והתנהלות המשיבה כלפיו, הודיע המבקש למשיבה על ביטול החוזה ביום 10.3.2017 ודרש לקבל את מניותיו בחזרה וכן לשלם את הרווחים החודשיים המובטחים על פי ההסכם העומדים על כ-5 מיליון, כמו גם דרש את הפיצוי המוסכם בסך של 100,000 ₪. רוצה לומר, כי סכומי השיקים אותם הגישה המשיבה לביצוע ואף בצירוף השיקים אשר הודיעה בבקשתה לעיקול במעמד צד אחד כי מצויים בידה – נמוכים בהרבה מחובה של המשיבה כלפיו והם מקוזזים מחובות המשיבה כלפיו בגין השבת ההלוואה או בגין זכאות המבקש לרווחים המובטחים בחברה.

זאת ועוד. העיקולים אשר הטילה המשיבה על נכסי המבקש תפסו רכוש העולה בשוויו על סכום העיקול המבוקש. המשיבה עיקלה למבקש כספים בבנקים השונים על סך של 995,062.69 ₪ וכן 3 עיקולים על פוליסות ביטוח חיים של המבקש ורק העיקול על המקרקעין שווה הרבה יותר מ-960,000 ₪ הואיל והמקרקעין שווים לפחות 3.5 מיליון ₪. כן טען בנוגע לסיכויי ההליך, כי יש בידו טענות הראויות להתברר. השיקים מושא ההליך הם שיקים "טובה" ומעולם לא היו אמורים להיפרע; החזקה בשיקים נגועה בפגם קנייני – השיקים הוצאו מידיו במרמה למטרה שונה בתכלית כאמור מכפי שנמשכו ולא היו אמורים להיגבות במסגרת ניכיון שיקים בשוק האפור. המבקש לא קיבל כל תמורה בגין השיקים.

המשיבות טוענות כי המבקש הוכרז כחייב מוגבל בכל הבנקים ומצבו הכלכלי הולך ומתדרדר. באם יבוטלו העיקולים שהוטלו, המבקש ינצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין ויפעל להברחת נכסים. המשיבה אוחזת בשיקים מושא התיק דנן אשר אושרו בכתב על ידי המבקש ומשכך עומדת לה עילת תביעה טובה. בהתווסף לכך שמצבו הכספי של המבקש רעוע וקיים חשש סביר להברחת נכסים, הרי שעולה כי קיים חשש ממשי שלא יהיה ניתן לממש את פסק דינו של בית המשפט כשיינתן.

בדיון שלפניי, ביקש ב"כ המבקש למקד את העיקול ביחס לזכויות במקרקעין ולצמצם אותו לגובה החוב. כן הדגיש כי ניתן לבצע עיקול עצמי משהתובעת מודה בקיומו של חוב העולה על החוב לכאורה שחשב הנתבע לתובעת ועיקול עצמי יכול לשמש כבטוחה. ב"כ המבקש סירב להצעת המשיבה להפקיד את הכסף בקופת בית המשפט או בקופת נאמנות או להפחית כבר עתה מהחוב שחבה התובעת לנתבע משהכסף המתקבל מידי חודש משמש את המבקש להסדר עם מס הכנסה ולמבקש "יש זכות להשתמש בכסף של המשיבה". הוא הבהיר כי משהוטל עיקול על כספי העו"ש, כי אז הבנק הפנה את הכספים לפיקדון ומשכך, עם שחרור העיקול על חשבון העו"ש, לא היה בדבר כדי לסייע משהכסף בפקדון ולא בחשבון העו"ש.

דיון והכרעה