ת"ט 33553-09-15 עירית נתניה נ' דדוש ואח'

לפניי התנגדות לביצוע תובענה לסכום קצוב שהוגשה במסגרת תיק הוצאה לפועל, בגין חוב ארנונה לתקופה מיום 16.2.15 ועד לסוף שנת 2015, בקשר לנכס ברח' שער העמק 1/5 נתניה (להלן: "הנכס").

1.בתצהיר התומך בהתנגדות טענו המבקשים כי רכשו את הנכס וקיבלו החזקה לידיהם ביום 16.2.15. במועד קבלת החזקה החלו בשיפוץ הנכס, שיפוץ אשר כלל הריסת הקירות הפנימיים תוך שנותרה מעטפת בלבד ללא אינסטלציה וחשמל. לטענתם, נציג העירייה אשר הגיע לנכס במהלך השיפוץ, בעקבות נפילת אבן כתוצאה מהשיפוץ, נוכח כי הנכס הרוס כולו.

טוענים המבקשים כי לאחר שקיבלו את מכתב ההתראה טרם הגשת תביעה זו פנו לעיריה ומסרו את כל העובדות לרבות הדו"ח שקיבלו לגבי הנכס. בעקבות פניה זו הגיע נציג מטעם העיריה לבדיקת הנכס וראה כי הנכס אינו ראוי למגורים. בעקבות זאת מילאו המבקשים טופס בקשה לפטור מארנונה. לטענתם, סבור כי החיוב בארנונה בוטל.

עוד טענו המבקשים בתצהיר כי הנכס צפוי להיות ראוי למגורים ביום 1.9.15.

2.ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המבקשים על התצהיר והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקשים טענו בדיון כי לא התביעה כנגדם הוגשה על אף שלא התקבלה תשובה ברורה מהעיריה. עוד טענו כי יהיו מוכנים לשלם ארנונה מיום 1.9.15, על אף שהנכס לא הושכר במועד זה אלא מאוחר יותר, ואולם, יש לחייבם לפי סיווג הנכס למגורים ולא לעסקים כפי דרישת העיריה.

3.ב"כ המשיבה טען מנגד כי יש לדחות ההתנגדות. לטענתו, הטענה כי הנכס אינו ראוי לשימוש מקומה במסלול חוק הערר ולא בסמכותו של בית המשפט. ממילא המבקשים אף לא פירטו בהתנגדות המועדים הרלבנטיים ובעיקר המועד בו הודיעו לעירייה על השיפוץ והמועד בו החל השיפוץ. המבקשים אף לא פעלו בהתאם להנחיות העירייה ולא צירפו חשבוניות וקבלות המעידות על המועד בו נעשה השיפוץ והמועד בו הוא צפוי להסתיים.

דיון והכרעה:

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי טיעוני הצדדים בפני, החלטתי לדחות את ההתנגדות.