ת"ט 33513-09-15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ

לפני התנגדות המבקשת לתביעה בסכום קצוב שהגישה נגדה המשיבה, ע"ס 9,403 ₪, בגין דמי השתתפות עצמית.

הרקע לתביעה דנא:

המבקשת העסיקה עובדת ניקיון, שנשלחה לעבוד מטעמה במשרד המסחר והתעשייה. שם ארעה לעובדת, ביום 30.5.2004, תאונה שגררה חבלות גופניות ונזקים נוספים. העובדת הגישה תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב בתיק 23472/07 כנגד המדינה, וכנגד המבקשת והמשיבה, ממנה רכשה המבקשת פוליסות ביטוח שונות (להלן: "תיק קמא"). במסגרת הדיונים בתיק קמא, נתגלעה מחלוקת בין המבקשת למשיבה, לעניין היקף חבות המשיבה, מכח פוליסות הביטוח, כאשר המבקשת טענה כי על המשיבה החבות מכח הפוליסה התקפה, ואילו המשיבה טענה כי הפוליסה התקפה אינה כוללת כיסוי במישור החוזי (קרי, לפי התחייבויות המבקשת בחוזים שכרתה עם צדדי ג').

העיון בפסק הדין בתיק קמא מעלה, כי בית המשפט קבע שהפוליסה הראשונה, אשר רכשה המבקשת מהמשיבה, תקפה ולא הוכח כי בוטלה. לפי אותה פוליסה, כך קבע, חלה חבות הן במישור הנזיקי והן במישור החוזי. על כן, חייב את המשיבה לשאת בפיצוי לעובדת (ראו סע' 37, 56-59 לפסק הדין – נספח א' להתנגדות).

אין חולק כי הוגשו ערעורים על פסה"ד הנ"ל. במסגרת זו נערך דיון בפני כב' בית המשפט המחוזי ביום 3.12.15. בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים לידי הבנה, אשר מפאת חשיבותה לענייננו, תצוטט מפרוטוקול הדיון כלשונה:

"בהתאם להצעת בית המשפט הגענו להסדר מוסכם, שלפיו פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל. לתובעת ישולם על ידי שירביט, לפנים משורת הדין, סך של 20,000 ₪ כערכו היום. הואיל וסכום פסק דינו של בית משפט קמא הופקד בידיה הנאמנות של עו"ד פרח, תחזיר את הפיקדון על פירותיו לב"כ שירביט עו"ד מוזר, בקיזוז 20,000 ₪ הנ"ל. לצדדים אין האחד כלפי משנהו כל טענות או תביעות נוספות. מבקשים לתת למוסכם תוקף של פס"ד ללא צו להוצאות ולהורות על החזרת הערבונות".

עוד מעלה העיון בפרוטוקול הנ"ל, כי מיד לאחר הכתבת הסכמות הצדדים כאמור מעלה, הודיע ב"כ המשיבה לבית המשפט כדלקמן: "מבקש להבהיר שיש לנו דרישה כלפי עמישב להשתתפות עצמית, ואין בהצהרתי דלעיל כדי להוות ויתור על הדרישה". מיד הודיעה ב"כ המבקשת: "לא נוכל להסכים לזה".

והנה כב' בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו שהוא נותן תוקף של פסק דין למוסכם. ואילו לעניין ההשתתפות העצמית קבע:

"נושא ההשתתפות העצמית לא היה חלק מפסק דינו של בית משפט קמא, ולפיכך אך מובן הוא שההצהרה דלעיל בדבר העדר טענות נוספות לא חלה לגבי נושא זה, ושמורות לכל צד בנושא זה טענותיו" (להלן: "ההכרעה בערעור").