ת"ט 32906-08-15 חאג' נ' סיף

כנגד המבקש הוגש לביצוע שיק על סך של 5,000 ₪, ז.פ. 30/4/2014 המשוך מחשבונו בבנק הפועלים לטובת המשיב. בבקשה להארכת מועד וההתנגדות טען המבקש כי אינו חתום על אישור מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ וכי הינו נשוי וחי בנפרד מהוריו אך את משתתף עמם בתיבת הדואר. הוא ציין כי לעיתים הם מקבלים את דברי הדואר השייכים לו ולא תמיד מעבירים אותם אליו. כן נטען כי איחר בהגשת ההתנגדות עקב סכסוך שפרץ בין אחיו לאשתו שהעסיק את כל המשפחה וכי ידע על תיק ההוצל"פ עת קיבל הודעה מהבנק על הטלת עיקול על חשבונו. לטענתו, השיק ניתן כשיק פתוח למשכיר רכבים וזאת כבטחון להשבת הרכב במועד ללא פגמים. בתום תקופת השכירות השיב המבקש הרכב למשכיר כשהוא תקין וביקש את השיק חזרה אך הוסבר לו כי השיק יושמד, או שיגיע בהזדמנות אחרת לקבלו. המבקש לא פנה לקבלת השיק מפני שהיה בטוח שהוא יושמד.

בדיון בפני העיד המבקש כי תיבת הדואר משמשת אותו, הוריו ושני אחיו . הוא לא שלל את האפשרות שאחד מהאחים קיבל בהרשאתו את האזהרה בתיק ההוצל"פ נשלחה לו בדואר רשום. הוא אישר כי בטרם עוקל חשבון הבנק שלו הגיעו לכתובת מגוריו מעקלים וביקשו לעקל את המיטלטלין שבביתו והוא שילם לעוה"ד 2,000 ₪ לשם ביטול העיקול. המבקש אישר את חתימתו על השיק שהוגש לביצוע, אך טען שכתב היד שעל גבי השיק אינו כתב ידו, וכי מסר השיק ללא כל מלל וללא מועד פירעון. הוא העיד כי אין בידיו כל אסמכתא המעידה על ביצוע העסקה של השכרת הרכב או על השבתו לבעליו ללא פגם, לדבריו היה עסוק בחתונתו ולא ברר עם המשכיר אם הוא קרע את השיק ואף לא פנה אליו לאחר שידע על תיק ההוצל"פ שנפתח נגדו.

הצדדים סיכמו טענותיהם כמפורט בפרוטוקול.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה למבקש כדין ביום 4/3/2015. גם אם נקבל טענת המבקש כי הוא לא חתום אישית על אישור המסירה, הוא אישר בעדותו בפני כי תיבת הדואר אליה בוצעה ההמצאה הינה תיבת דואר המשמשת אותו ואת בני משפחתו המורשים לקבל עבורו את דברי הדואר. הוא אישר כי מספר הזהות שצויין על גבי אישור המסירה שייך לו ושיתכן כי מי מבני משפחתו בהרשאתו קבל את דבר הדואר בשמו. ההתנגדות הוגשה ביום 16/8/2015. המבקש טען כי לא הגיש את ההתנגדות במועד מפני שהתחתן ולאחר מכן נקלע לסכסוך משפחתי.

המועד להגשת כתב ההגנה קבוע בחיקוק. על כן חובה על מבקש הארכת המועד להצביע על טעם מיוחד כדי שבקשתו תיענה. נפסק כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל-הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש (ע"א 6842/00ידידיה נ' קסט, פורסם בנבו).

הנימוקים אותם העלה המבקש בקשתו קשורים ובו ובמשפחתו Uאינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

יתרה מזו, על אף טענת המבקש כי נתן השיק למשכיר לביטחון בלבד, לא צויין בשיק מועד פירעון, פרטי נפרע או העובדה שהוא לביטחון בלבד. המבקש מסר את השיק פתוח למשכיר כשהוא סחיר ולא פעל לביטולו עם השבת הרכב הוא גם לא פנה למשכיר לקבלת השיק חזרה ולא צירף להתנגדות כל ראיה המעידה על העסקה בגינה כנטען ניתן השיק למשכיר אשר יכולה לתמוך בגרסתו.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בגין הליך זה בסך של 750 ₪.