ת"ט 32173-02-16 וייל נ' עזרא

תחילה, ייאמר כי אינני שותף בהכרח למסקנת ב"כ המשיבה, באשר לפרשנות הניבטת מהוראת ס' 3(ד)(3) לפק' השטרות, כפי אשר מצאה ביטויה בהחלטתי מיום 10.4.16.

אכן, תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שוכנת לצידה של תקנה 3(ד)(3) הנזכרת, ואולם, הדברים אמורים ביחס לאפשרות הגשת התביעה לכל בית משפט בו קיימת סמכות מקומית בנוגע לאחת החלופות הנקובות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי או בתקנה 3(ד)(3) כאמור.

במקרה כזה, אם לפי התקנות נתונה סמכות מקומית לבתי משפט אחדים, נתונה ברירת מקום השיפוט בידי התובע, ולנתבע לא יהא פתחון פה לטעון שסמכותו של ביהמ"ש הנוח מבחינתו שוללת את סמכותו של ביהמ"ש שנבחר על ידי התובע (השווה: ע"א 759/86 גלמן נ' ספריית מעריב).

במקרה דנא, לא נטען בתגובה, וממילא, לא הוברר מדוע ישנה סמכות מקומית לביהמ"ש בדימונה לפי אחת החלופות הנקובות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי.

ייזכר כי המגיש בקשה לביצוע שטר חייב לפרט בה מי הוא בית המשפט המוסמך לדון בהליך, ככל שתוגש התנגדות (תקנה 103(7) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"מ-1979).

לא ראיתי בבקשת הביצוע כי נעשה כן, ולכן, ספק בעיניי אם יש מקום כי המשיבה תלין כלפי דרך הילוכה של המבקשת שלא פעלה כמתחייב במסגרת הגשת ההתנגדות.

נוכח האמור, בטרם יורה ביהמ"ש על העברת התגובה לתשובת ב"כ המבקשת כמתחייב מהוראות התקנות, הנכון בעיניי כי ב"כ הצדדים יפעלו לבוא בדברים על מנת לבחון האפשרות לייתר מתן הכרעה בסוגיה זו, בפרט על רקע העובדה כי חל פיחות בסוגיית הסמכות המקומית ככלי לקידום נוחותו של המתדיין (רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, נז(4) 473).

ככל שהצדדים יגיעו להסכמה, אף בשים לב לנסיבות הכלולות בבקשה, יגישו בקשה מתאימה לא יאוחר מיום 3.5.16.

ככל שלא יגיעו להסכמה, תוגש תשובת המבקשת עד ליום 15.5.16, ותינתן החלטה מתאימה.