ת"ט 32036-06-17 י.ס. נחמן יזמות בע"מ נ' ואקנין ואח'

לאחר עיון בטענות הצדדים להלן החלטתי בהתנגדות שהגישו המשיבים לתביעת השטר של המבקשת:

1. מעיון בשטר עולה כי המשיבה 2 משכה מחשבונה שיק לפקודת המשיב 1 על סך 39,500 ₪ - מועד פירעון 5.12.16 (להלן: "השיק").

בגב השיק מופיעים: חתימתו של הנפרע, הוא המשיב 1, חותמתה וחתימתה של המבקשת וכן חתימת המשיב 1 על פני נוסח ערבות אישית לפירעון השיק.

לטענת המשיב 1, מסר את השיק, יחד עם עוד שניים, לידי חברה בשם יעל יהב העוסקת בניכיון שקים, לשם בדיקתם מבלי שנתנה לו את תמורתם. לאחר שחברת יעל יהב לא השיבה לו את השקים ובכלל זה השיק דנן, הגיש תלונה במשטרה על גניבתם על ידי חברת יעל יהב.

בתצהיר משלים שהגישה המשיבה 2, הסבירה המשיבה 2 כי שילמה לנפרע, המשיב 1, את סכום השיק כתמורה לעבודות שיפוץ שביצע עבורה וזאת לאחר שבטלה את השקים לבקשתו.

2. במעמד הדיון בהתנגדות, הודתה המבקשת כי אכן קיבלה את השיק מחברת יעל יהב אך זאת בתום לב ובתמורה. ב"כ המבקשת אף הציג קבלה לפיה שולם ליעל יהב סך של 116,843 ₪ במסגרת עסקת ניכיון שקים בסך כולל של 151,300 ₪ שנמסרו לה על ידי יעל יהב במעמד העסקה.

ב"כ המבקשת הסביר באותו מעמד כי חברת יעל יהב היתה חייבת למבקשת את סכום ההפרש שבין סכום השקים לסכום התמורה שקיבלה.

יוער כי אין חתימת הסבה של חברת יעל יהב על פני השיק.

3. לאחר הגשת התצהיר המשלים, טען ב"כ המבקשת כי יש לדחות את ההתנגדות שכן אין למשיבה 2 כל עילת הגנה כנגד תביעת השטר מאחר ועילת ההגנה היחידה שיש לדון בה היא טענתו של המשיב 1 כי השיק נגנב ממנו.

בקשה זו אינה ברורה.

האם מציע ב"כ המבקשת כי ימשך ההליך לבירור התביעה כנגד המשיב 1 אך לדחות ההתנגדות כנגד המשיבה 2?

פירושו של דבר הוא כי המשיבה 2 תחויב בתשלום וככל שתשלם, לא תהא עוד כל עילת תביעה כנגד המשיב 1 והתביעה נגדו תמחק שכן אין המבקשת רשאית לגבות פעמיים את סכום השטר.

בנסיבות אלה, כיצד ומתי ישמעו טענותיו של המשיב 1?

השאלה העולה מטענה זו היא האם רשאי מושך השטר להימנע מפירעון השיק לידי האוחז בעילת הגנה של הנפרע?