ת"ט 32032-08-16 בנק לאומי לישראל בעמ נ' מנסור

לפני התנגדות המבקש לביצוע שטר ע"ס של 113,907 ₪, אשר הוגש כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל בקריות ותגובת המשיב.

ב"כ המשיב ויתר על חקירת המבקש, הצדדים הגישו סיכומים בכתב לעניין התנגדות המבקש ומכאן החלטתי זו.

טענות המבקש:

1. המבקש טען כי מסר לממדוח מטעם חברת ר. מנסור בנייה בע"מ, שיקים , אשר הוחזרו בהעדר יכולת פירעון. לאחר שהשיקים חזרו, פנה אל המבקש ממדוח ועדכן אותו כי השיקים נמסרו מהניכיון אותו ביצע בבנק ונערכה התחשבנות בין הצדדים.

2. במסגרת ההתחשבנות, שילם המבקש לממדוח סך של 183,033 ₪, שכוללים גם את השטרות שחזרו בבנק. ממדוח התחייב בפני המבקש כי הבנק משך את כל השיקים מהניכיון ואלו יוחזרו למבקש.

3. למרות זאת, הפקיד הבנק שיקים אלו שוב והגישם לביצוע.

4. יחד עם תצהירו של המבקש הוגש גם תצהיר מטעם ממדוח , אשר אישר את טענת המבקש כי השיקים נמשכו מהניכיון ולא היו אמורים להיות מופקדים וחשבונו של ממדוח חויב בהתאמה. למרות זאת, הפקיד הבנק את השיקים כשיקים דחויים.

תגובת המשיב:

5. המשיב טען כי המבקש לא צרף כל תימוכין לטענותיו- לא מפרט את מועדי התשלומים הנטענים בגין השיקים, לא מצרף אסמכתאות המוכיחות כי אכן בוצע תשלום כנגד השיקים שנמסרו , לא מצרף הסכם בין השניים וכדומה. עוד טען המשיב כי גם אם נכונה טענת המבקש, הרי שלא פרע את השיקים כלפי מי שאוחז בהם ואין פירעון זה מפקיע את החיוב בגינם בהתאם לסעיף 60 א' לפקודת השטרות.