ת"ט 31731-05-14

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, צ'ק שנמשך מחשבונה, ללא שמולא שם הנפרע, והוצג בחשבון רכב אפי את עוז בע"מ (להלן: "בעלת החשבון").

המבקשת פירטה בתצהיר מר יוסף קאסם כי הצ'ק נמסר כך לסוחר אבן, מר זוהיר סעיד אבו עמאר, על מנת שיקנה עבור המבקשת אבן בחברון וימלא את הפרטים. מקבל הצ'ק מסר למבקשת כי הצ'ק אבד, והיא ביטלה אותו בבנק והגישה תלונה למשטרה. בצ'ק מולא רק הסכום והתאריך 28/8/13.

המבקשת טוענת כי לא ברור כיצד הגיע הצ'ק למשיב ולבעלת החשבון, וכי אין המשיב זכאי להיפרע מהמבקשת. המבקשת טוענת כי המשיב לא הוכיח כי נתן תמורה לבעלת החשבון ואף לא צירף אותה כחייבת. המבקשת טוענת לחוסר תום לב של המשיב ולשיתוף פעולה בינו לבין בעל החשבון.

בדיון, שהתקיים לפניי ביום 9/11/14, ואליו לא התייצב המצהיר מטעם המבקשת, טענה ב"כ המשיב כי בקשת הביצוע לא הוגשה גם נגד בעלת החשבון מאחר והאחרונה בכינוס נכסים. לעניין נסיבות קבלת הצ'ק הוצגה קבלה, מאת בעלת החשבון לפיה קנתה המבקשת מבעלת החשבון רכב בעלות 53,000 ₪. עוד טענה ב"כ המשיבה כי אין הגיון בטענת המבקשת לפיה מסרה את הצ'ק ללא ציון שם הנפרע וללא הגבלת סחרות אך ציינה את הסכום במדוייק.

בדיון ביום 9/2/15 נחקר המצהיר, מר קאסם, נגדית, חזר על גרסת המבקשת, והסביר שמילא את הסכום בצ'ק לפי הסכום המשוער של הקניה שהיה על מר אבו עמאר לבצע עבורו ונקב בצ'ק מועד מאוחר בחודשיים ממועד המסירה בחודש יוני 2013. מר קאסם הסביר כי אם היה הפרש במחיר האבן היה משלים או שמר אבו עמאר היה מחזיר לו או קונה כמות נוספת.

מר קאסם טען כי אינו מכיר את בעלת החשבון ולא את הקבלה, שהוצגה לו (הקבלה לא הוגשה). הוא שלל סברה כי מר אבו עמאר השתמש בצ'ק של המבקשת על מנת לרכוש רכב אצל בעלת החשבון, והעיד כי הוא ומר אבו עמאר ניגשו למשטרה יחד למסור את התלונה, וציין כי מר אבו עמאר אמין עליו, כי גם מר אבו עמאר אמר לו כי אינו מכיר את בעלת החשבון, וכי נודע לשניהם על השימוש שעשתה בעלת החשבון בצ'ק לאחר קבלת הידיעה על ההליך דנן.

ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב לבקשתם.

המבקשת חזרה על טענותיה, טענה נגד האחיזה כשורה של המשיב, ובמיוחד טענה כי העדר תמורה ממשית לבעלת החשבון מתחזק עקב מתן צו כינוס לבעלת החשבון בתיק פירוק פר"ק (באר שבע) 35142-08-13 עוד לפני זמן הפרעון של הצ'ק.

המשיב עתר לדחיית ההתנגדות בשל האיחור בהגשת סיכומי המבקשת, אך לאור תוצאות הדיון ביום 9/2/15, אין הצדקה לעשות כן, והסיכומים אינם מכריעים את גורל הבקשה, אם היא מגלה הגנה כלשעצמה.