ת"ט 28640-05-14

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בהעדר התייצבות ביום 24.3.15.

2.המבקשת טענה כי מועד הדיון לא נרשם ביומן בא כוחה והיא מצרפת תצהיר בא כוחה. לגוף התביעה ,טוענת המבקשת כי מתנהלים דיונים נוספים בין אותם צדדים.

3.המשיבה הגישה תגובה, בה טענה כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, שכן היא לא הצביעה על סיכויי הגנה, והצבעה על קיום הליכים נוספים אינו מהווה הגנה או סיכויים להגנה.

4.עסקינן בבקשה לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת, שכן הייתה מסירה כדין ואין מחלוקת על כך.

ביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת של בית המשפט מותנה בשני תנאים מצטברים:

הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל שבעטיה ניתן פסק הדין בהעדר, והשני, על המבקש להראות כי קיימים לו סיכויים לזכות בהגנתו. ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש, ואולם, במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך השיפוטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין, אף אם הצביע המבקש על סיכוי לכאורה לכך, שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד.

ראה: רע"א 6905/11 גולדברג נ' רובנר פסקה 16 [פורסם בנבו] ביום 31.12.12.

כן ראה: אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית 2009) עמ' 373.

המגמה הרווחת בפסיקה היא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חוקתי, על מנת לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט.

בענייננו, לאחר שקילת השיקולים לכאן ולכאן, לא שוכנעתי שסיבת המחדל הייתה מוצדקת, גם לא הוצגה ראייה על טעות ברישום תאריך הדיון ביומן, אך גם אילו הייתי מגיע למסקנה כי סיבת המחדל מוצדקת, הרי לא מתקיים התנאי החשוב ביותר שהינו סיכויי ההצלחה בהגנה.